שאלה לשחף ביתן:

שלום לך אלמוני,

הייתי בחופשה מספר ימים ולכן לא הייתי בקשר עם הפורום. מצטער שהתגובה התעכבה עד עכשיו.
נשמע לי שאתה מאוד עסוק בשאלות של היררכיה, גבולות, ואתה מתאר תחושה ש'עובדים' עליך. האם זה רק במקרה הזה, או במקרים נוספים? האם אתה חושב שזה משהו כללי שמטריד אותך? לא בטוח שתשובה על השאלות שהעלית היא הדבר שאתה זקוק לו, כמו הבנה מעמיקה יותר של מוטרדותך מהן? מה הן מסמלות עבורך? למה אתה חש שלא נותנים לך את הטיפול המגיע לך? ומה המשמעות של הקטיגוריזציה שאתה נוקט בה?
עם זאת אנסה לענות בקצרה על שאלותיך:

1. כל מי שעובד ב'עמך' מוכשר לעסוק בפסיכותרפיה. אין זה משנה אם אלו פסיכולוגים מומחים, עוס"ים קליניים, אנשי טיפול אחרים או מתמחים. לכולם ההכשרה המתאימה, ההדרכה המתאימה, והיכולות להציע פסיכותרפיה מן השורה הראשונה.
2. לא מונעים מלקוחות את הרשומה המקצועית, עם זאת כעמותה הבקשה כרוכה בתהליך שכרוך בעירוב מחלקות משפטיות ומקצועיות ב'עמך', שהיא עמותה מקצועית גדולה. לצערי, אינני בקיא בהליך זה, אך אני יודע על מקרים בהם ניתנה הרשומה לבקשת המטופל.
3. אין שום מניעה של טיפול ב'עמך'. עם זאת, 'עמך' מחוייבת, מטבע הדברים, קודם כל לדור של ניצולי השואה ומפנה כלפיהם את משאביה - אין ל'עמך' שום תקציבי עתק. לפיכך, בני הדור השני והשלישי מחוייבים בעלות כספית, שגם היא זולה יותר מן המוצע בשוק, אך יש לעמוד בה. מי שאינו מסוגל לעמוד בעלות הזו לא יכול להתחיל טיפול. בדיוק כמו שבכל מקום אחר מי שלא יכול לעמוד בעלות לא יכול להתחיל טיפול. עם זאת, חשוב לציין שוב, כי בני הדור הראשון מתקבלים לטיפול גם כשאין להם משאבים לכך.

מקווה שקיבלת מענה לתשובתיך

שחף