פרידה קשה

בתאל יקרה,

אח, ליבי כואב יחד איתך.

כמה קשה להעזב, ועוד בצורה כזו, בטלפון. כמה זה קר ומרוחק. אולי בהמשך הדרך תראי שהדרך הזו, שכל כך מכאיבה לך, אולי גם מעידה על כך שהוא לא האדם המתאים לך..

עכשיו זה הזמן לנהוג עם עצמך בקבלה, רוך וחמלה. תני לעצמך חיבוק גדול, ותשתדלי לא לקחת את הפרידה על עצמך. הרבה צעירים בגילך עדיין לא מרגישים בשלים לקשר. קבלי את עצמך, אל תדחקי בעצמך "לצאת מזה". תני לכל הרגשות שלך מרחב ומקום, אין בהם חולשה, להפך. זה טבעי ואפילו בריא לחוש כאב, אובדן, כעס, לתת לעצמך זמן להתאבל על מה שהיה ועל מה שלא יהיה. אם לא תילחמי בעצמך, הזמן יעשה את שלו וירגיע את הלב השבור.

אני מבינה את הצורך שלך להתמודד עם כאבך בכוחות עצמך, ואם זו הדרך הנכונה לך, כנראה שבמשך הזמן תדעי איך לעמעם את הכאב, לחזק את עצמך, ולהביט קדימה. זה שאת פונה לפורום, מראה שקיים בך גם צורך לשתף ולהיתמך. אולי בכל זאת יש אדם אחד, בן משפחה או חברה קרובה, שבפניהם לא תתביישי להראות חולשה או כאב, שיוכלו לתמוך בך ולעודד אותך? זו לא בושה לכאוב ולהישבר לפעמים. אני בטוחה שאת שמחה להיות אוזן קשבת ותומכת לאחרים..

תרגישי טוב, והאמיני שהאהבה הבאה מחכה מעבר לפינה,

בהצלחה ושנה טוב,