כמעט בטוח שאני פסיכופת.

יכול להיות שעברת דברים ממש קשים עם נהיית כ"כ אדיש לסביבה, אני צודקת?
כי גם לי לא אכפת מאחרים כי להם לא אכפת ממני, כשאני חולה לאמא שלי
זה מעניין תתחת ואז כשהיא חולה ומשתעלת אני אומרת לה לסתום ואפילו מקללת.
כן היה לי עבר קשה ויחס נורא ממנה... היא ביזתה אותי התעללה בי נפשית
ואפילו כיום היא אומרת לי דברים מגעילים כמו "הלוואי ולא היית חוזרת הביתה"
אבא שלי בכלל היה בן זונה רמאי ופושע... עברתי טראומות והרבה התעללות בחיים מכל מיני אנשים ותמיד אני לבד.
וכן גם אותי מצחיקים אנשים דתיים שממשיכים להאמין באלוהים.
אני עצמי מקללת אותו בגלל החיים המסריחים שלי.
ואם מישהוא ימות מהכיתה שלי, זה גם פשוט יעניין לי תתחת!
אבל אם למשל מישהו שאני אוהבת ימות, כבר תהיה לי תגובה רגשית.
קיצר אני יכולה להגיד שאני קצת מיזדהה איתך.
וגם פגעתי בעצמי בעבר, הרגשתי די טוב כשראיתי את הדם זורם לי מהידיים.
וחיית המחמד שלי שבעבר כ"כ אהבתי מתה לא ממזמן ופשוט לא-הרגשתי-כלום!!
לאנשים שאני שונעת כי פגעו בי (חוץ מהמשפחה שלי) אני מאחלת שיאנסו אותם כושים שמנים ושימותו מוות נורא בייסורים.
תכלס אני זוכרת שעל בית של ילדה סנובית אחת שהתעללה בי בלי סיבה
נפל טיל, איך שמחתי לשמוע את זה! אבל גם הרגשתי שזה לא מספיק כי רציתי
שהטיל יפול לה ישר לפרצוף המסריח שלה ויפרק אותה לחתיכות.
אני גם לא מזדעזעת לראות סרטונים אמיתיים או תמונות של אנשים מפורקים לחתיכות בגלל תעונות או טירור.
גם לי יש לפעמים בעיות בשליטה בכעס.. בדירה הקודמת שברתי 2 חלונות.
קיצר אני פוחדת שגם אני אסיים בתור פסיכופטית עם הדברים לא ישתנו לטובה בחיים שלי... יותר מדי שנאה סביבי

בנוגע אליך..
וכן זה די נשמע כמו התחלה של פסיכופטיות =\ אבל עדין לא מספיק פסיכופט.
אם תתחיל להנות להרוג, לאנוס ולחתוך אנשים לחתיכות, תדע שאתה פסיכופט גמור.

וגם לי יש שאלה ליועצים של הפורום הזה, האם גם אני בדרך להיות פסיכופטית?

שלום מאור,

אני מצטרפת לתגובתה של "מישהי". עד כמה שאתה מתאר קור וחוסר רגש, יש המון כאב בהודעה שלך. יכול להיות שעברת ארוע טראומטי שאתה לא מייחס לו מספיק חשיבות, או ארוע שאתה לא זוכר מן העבר, שלפתע התפרץ ומשפיע עלייך בצורה קיצונית. יתכן שכל הטרגדיות שקרו סביבך היו כבר יותר מדי בשביל לשאת, והנפש שלך פשוט סגרה את השלטר כתגובה הגנתית (יש ניצולי שואה שמתארים תגובה דומה לשלך, זה יכול להיות תגובה טבעית לסיטואציה בלתי נסבלת).

בגלל שאתה מתאר שינוי אישיותי חריף ופתאומי, אולי קרה גם ארוע גופני כלשהו, כמו תאונה, חבלה או זעזוע מוח. כדאי לעשות בירור נוירולוגי ופסיכיאטרי מיידי.

אני לא עוסקת בהגדרות ומתן תוויות אלא בסבל אנושי. עצם זה שאתה מודאג ממצבך ולא מרוצה ממנו, ואתה מעוניין בשינוי, הוא סימן לאופטימיות ותקווה. מעבר לבירור פסיכיאטרי, כדאי מאד להיכנס לתהליך של טיפול נפשי. יתכן ואם תקבל מקום, הבנה, הכלה ואמפתיה, תגלה שניצנים מתכונות אלו מתחילים לצמוח גם בך.

בהצלחה ושנה טובה

האירוע שעברתי הוא לא יותר מפרידה. לפני שנתיים הייתי עם מישהי, היה סיפור קשה, נפרדנו. במשך שנה וחצי התאבלתי עליה, בכיתי, חלמתי עליה בכל לילה, לא עמדתי בזה. הייתי אובססיבי. ואז, לפני חצי שנה, יום אחד פשוט התעוררתי ולא אהבתי אותה יותר. מאותו יום גם הפסקתי להרגיש. נהייתי בנאדם רע ומניפולטיבי, התחלתי ליהנות מסבל של אחרים ואהבתי גם לגרום לו. אהבתי להשפיל ולהעביר ביקורות. מאז אותו יום זה ככה.

הילדות שלי הייתה בסדר גמור, אפשר לומר שהייתה ילדות מושלמת. טראומות לא היו לי וגם לא אירועים קשים. זה הכל סביבה. היא זו שהרסה לי את החיים.