קשה לי

שלום רוסה,

את כותבת בקצרה וקצת קשה לקבל מושג על עולמך הנפשי, או להבין את הדינמיקה, ואת הקשיים שבהם את מצויה. אך נראה כי את מתארת מצב רוח דכאוני, שמתבטא בדלדול של אנרגיות, בחשיבה שלילית, פסימיות ומחשבות טורדניות.

קשה להבין מה עומד מאחורי התחושת הללו שלך, ומה מטריד אותך. נדמה לי כי את מתמודדת עם הרבה, בהיותך אמא צעירה מאוד לשניים, ולא ברור עד כמה נשאר לך פנאי עבור עצמך, ואפשרות לעשות מה שאת רוצה ולהיות מי שאת רוצה.

חשוב לנסות לברר את התכנים של המחשבות שלך, ולהבין מה בדיוק מטריד אותך, מה חסר לך? במילים ארחות למה קשורות הפסימיות והמחשבות השליליות שלך? את יכולה לנסות לפתוח את הנושאים האלו עם בעלך, או עם אדם קרוב אחר שיכול להיות קשוב אלייך, למצוקות שלך ולרגשות שלך.

את מתארת את מצבך בחומרה, וכותבת שאת מרגישה שאת משתגעת. לכן, אם אין לך אפשרות לדבר על הרגשתך ולראות האם יש דרך להקל עלייך, או אם את מרגישה כי שום דבר לא עוזר ומצבך רק מחמיר, אז רצוי לפנות לטיפול מקצועי. את יכולה לפנות דרך קופת חולים לפסיכיאטר ולבקש עזרה תרופתית למצבי דיכאון, ובנוסף לטיפול נפשי בשיחות, אם דרך הקופה (טיפול מסובסד באופן חלקי), אם דרך מרפאה ציבורית לבריאות הנפש (מטעם המדינה) ואם באופן פרטי.

בהצלחה

אני גם לומדת מכשור רפואי למשעל עכשיו אני מרגישה בסדר יש שעות שלא טוב לי אין לי כוח ללמוד לילדים קשה לי מבפנים בא לי לבכות אני לא יודעת איך אפשר להסביר את המצב הזה לא טוב לי אני הייתי אצל רופא הוא נתן לי תרופה אני לא לקחתי אותם לא זוכרת איזה תרופה מתחיל באות f מחר אני הולת לרופא