שלום

הי טלי,

יש לך לב גדול וחומל, זו כלל לא הפרעה נפשית חלילה. בודאי אם הדבר אינו מסב נזק לעצמך ולסביבתך, ואינו גורם לך סבל שאינו בר-נשוא.

מעניין, שבפורום הועלו לאחרונה מספר הודעות העוסקות בסבל הנגרם בעקבות חמלה ורגשות מצפוניים. החברה שלנו כנראה מקדשת נהנתנות ואינדוידואליזם, כך שתשומת לב והזדהות עם הסבל של האחר, בין אם אדם או בעל חיים, נתפסת כחריגה. הלואי וכולנו היינו מגלים רגישות-יתרה אל החלש, הסובל והמוקצה.

אולי תצליחי לתעל את אהדת וחמלתך לעשייה משמעותית למען חתולים, כמו: פעילות התנדבותית בעמותה, הגברת המודעות של סביבתך לנושא (למשל לחשיבות עיקור חתולי רחוב, ולתרומתם לחיינו), כתיבה בפורומים וכיוב.

אני מזדהה עם תאור קשייהם של חתולי הרחוב. לצד זה, נראה לי שאת מעט משליכה סבל אנושי עליהם ("מאנישה"), אולי כי גם בתוכך ישנה מעין "חתולת רחוב" קצת אבודה, צמאה ורעבה, שמרגישה דחוייה ורוצה בית חם. זו רק השערה קטנה.. מכיון ששיתפת אותנו ברצונך לפנות לטיפול, אולי תמצאי שם בית "מאמץ" לעיבוד הנושא.

כל טוב ומייאוו (: