זקוקה להרבה עידוד ותמיכה

שלום ענת,

אני מצטער לשמוע על המצוקה הקשה שלך בעקבות תחושת האובדן היוצר הרגשה של ריקנות וייאוש.
אתחיל דווקא מהסוף, את מבקשת עיצות קונקרטיות, אך נראה שכאלה כבר יש לך (ללכת לחדר כושר, לדוגמא), ואינני בטוח שאת זקוקה לעוד עיצות קוקנרטיות. על כל מקרה, אני לא חושב שאני בעמדה לומר לך מה עלייך לעשות. חשוב גם לציין כי את לא מעלה שאלה קונקרטית, או מתארת סיטואציה ספציפית שאת זקוקה לעזרה איך להתמודד עימה. כך שגם אם ארצה, לא כל כך ברור על איזה שאלה יש לענות באופן קונקרטי?
אך נראה לי שזה לא מקרי. שכן, את מתארת סיטואציה מורכבת מאוד, של יחסייך עם כל אחת מהבנות שלך, עם בן זוגך הנוכחי, עם הגרוש שלך, ויותר מכל עם עצמך. הכאב שלך מאוד טבעי ומורגש שהוא בא מהלב. את אימא שמרגישה שבנותיה עזבו את הקן שלה, וזה מותיר ריקנות בכל נסיבות שהן. את מתמודדת עם תחושות חזקות של תסכול, ריקנות, אולי גם כעס ואשמה, היוצרות בלבול וכאוס בחייך. הדאגה שלך לבנות שלך נוגעת ללב, והרצון שלך להיות עבורן, כמו גם להמשיך ולהינות מהן הוא חשוב ומשמעותי.
אולי חשוב לנסות לייצב מערכת שבה תוכלי הן לתת לעצמך מקום והן לבנות שלך. אולי המרחק שלהן הוא לא רק שלילי, אלא יכול ליצור אפשרות שבה תוכלי להמשיך לדאוג לעצמך ולא לוותר על רצונותייך - אינני חושב שזה טוב לילד שהוריו מוותרים על עצמם - ובו בזמן למצוא מקום גם עבורן.
טיב יחסייך עם בן-זוגך לא ברורים כרגע, וברור כי את מאוד פגועה. חשוב שתפני מקום וזמן לברר עם עצמך ואיתו את הרגשות שלכם זו כלפי זה, ואיך אתם בוחרים להמשיך. זה יעזור לך ליצור מקום יציב עבור עצמך, ועקב כך גם עבור הבנות שלך. נראה שם איתן תצטרכי לבחון מה הן מרגישות? ומה קרה ביחסים ביניכן? בצורה פתוחה ומאפשרת. גם אם הייתה לבן-זוגך השפעה, בסופו של דבר, אתן תצטרכו לברר את היחסים שלכן.
נדמה לי כי אני חש איזשהו דיון פנימי בינך לבין עצמך שעולות בו תחושות של אשמה, והאשמות שונות, לגבי המצב הנוכחי, בחירות שעשית בעבר וכדומה. שיח של אשמה לעיתים רחוקות מניב פירות, ולרוב מוליד מועקה ומצוקה. אנחנו לעולם לא חפים מטעויות, אך אנו יכולים תמיד להמשיך ללמוד מן החיים.
נראה שאת נזרקת בין רגשות שונים ושקשה ליצור סדר בכל המערכת הזו. על כן, לצערי לא אוכל שלא לתת לך את ההמלצה המאוד חשובה לפנות לטיפול, שכן עיצה קונקרטית כזו או אחרת לא תהווה פתרון ממשי של מצוקתך, ושל הסבך הרגשי בינך ובין הקרובים לך. חשוב לתת מקום לעצמך ולרגשות שלך כאישה, כאימא, כבת-זוג, כאשת קריירה.
אני ממליץ לך בחום לפנות לטיפול ולהתחיל בו תהליך משמעותי עם עצמך, ולמען עצמך. פשוט כי מגיע לך המקום הזה, שנראה לי שאפילו את לא ממש נותנת לעצמך.

אני מקווה שהתשובה לא מאכזבת אותך, על אף שאינה עונה על הצורך המיידי שלך.

מאחל לך המון בהצלחה