שלום לפסיכולוגים

שמי טלי, ואני גבר בן ארבעים.
(אני מדגיש - אני גבר מבטן ומלידה. וכן, זה שמי האמיתי.)

נפרדתי מבת זוגי האהובה לפני שנה.
שנינו חשבנו שעדיף לעשות זאת בידידות ובהסכמה הדדית.
אני מבין שזה היה הצעד הנכון, מכל מיני סיבות.

רציונלית, אני שלם עם זה.
אבל קורה לי לפעמים שאני מושיט יד לחבק אותה מתוך שינה, ומתפלא מתוך שינה למה היא לא שם, ואז נזכר ומתחיל לבכות.
ממש לבכות, מכל הלב.

תבינו, מאז הפרידה המשכתי הלאה.
היו לי אחריה דייטים, והייתי בזוגיות יפה כמה חודשים.
כרגע במקרה אני לא בזוגיות.
לכאורה, הכל בסדר.

אז מה פשר ההתעוררות והבכי הנורא עליה באמצע הלילה?.
למה אני לא מצליח להפסיק לאהוב אותה?.
זה נורמאלי?.