מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- איך אוגרים כוחות לעשות שינוי?נטע24/01/2012
שלום,
אני בת 36, עובדת כבר קרוב ל-5 שנים בעבודה שבה אני מרגישה מנוצלת ולא מתוגמלת עם שכר זעום. אני עובדת כקלדנית ויודעת באופן כללי שעם הניסיון שלי (שהוא הרבה הרבה יותר מ-5 שנים) במקומות אחרים אני יכולה להרוויח הרבה יותר ואולי גם לזכות ליחס הוגן יותר. כאן רק מעמיסים עליי עוד ועוד עבודה, לעיתים גם עבודות שמחוץ להגדרת התפקיד שלי, אבל כשביקשתי העלאת שכר הייתי צריכה להתחנן ורק בפעם השלישית עשו טובה שהעלו לי את השכר ב-2 ש"ח לשעה..
מעבר לזה העבודה גם פוגעת בי פיזית, יש לי כאבים בידיים ובכתף בעקבות הקלדה מרובה. אני משתדלת לתת שירות טוב אבל כשאני רואה את תלוש השכר בסוף החודש אני שואלת את עצמי בשביל מה כל המאמץ הזה? בשביל נדבות אני קורעת את עצמי..?
כרגע אבא שלי תומך בי מבחינה כלכלית אבל כמובן שהוא לא יוכל לתמוך בי כלכלית כל החיים ואני חוששת שברגע שהוא לא יוכל לתמוך בי יותר אם אמשיך לעבוד באותה עבודה לא אוכל להתקיים. (למרות שאני רווקה ואין לי ילדים, אבל גם את עצמי אני אצטרך לפרנס איכשהו ואין לי מושג איך אפשר אם בכלל להתפרנס ממשכורת כמו שלי).
ותמיד אני אומרת לעצמי שאתחיל לחפש עבודה, או שאתחיל ללמוד משהו, לאו דווקא לימודים אקדמאיים, אפילו איזה קורס מקצועי שיקדם אותי איכשהו אבל בסוף שום דבר לא קורה. אני נשארת מקובעת עם ההרגל וחוץ מלקטר לא עושה כלום.
אציין שעד לפני כמה זמן הייתי גם בטיפול פסיכולוגי שבו דיברתי גם על הבעיה הזאת אבל לא רק, בין היתר היה ניסיון לראות מה כדאי לי ללמוד או בכלל איך להתקדם ולהגיע לעצמאות כלכלית אבל עדיין שום דבר לא קרה.
השאלה שלי כאמור איך בכל זאת אוגרים את הכוחות כדי להתחיל לעשות שינוי?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר איך אוגרים כוחות לעשות שינוי? - תגובה
דניאל זק24/01/2012שלום מור.
ככל שהמשכתי לקרוא את דברייך, כך קוממו אותי יותר תנאי הניצול שאותם את מסכימה לקבל על עצמך במסגרת עבודתך. "למה היא מוכנה להשלים עם זה?" שאלתי את עצמי. "למה היא לא קמה ופשוט עוזבת את העבודה הזו, ומוצאת מקום יותר מתאים ויותר מתגמל?" ובאמת - למה את לא עוזבת ולא מוצאת מקום אחר?
כנראה שזו בדיוק הבעיה: קשה לעזוב מקום שמרגישים תלויים בו, אפילו אם הוא עושה לך רע. בהקשר הזה, לפני הכול, הייתי מציע לך לנסות לברר האם אכן את תלויה כל כך דווקא במקום העבודה הזה. מה יקרה, נניח, אם תהיי מובטלת תקופה קצרה עד שיימצא מקום אחר? הרי במילא את נעזרת באביך.
אני מניח שבוודאי חשבת על האופציה הזו, ועדיין, לא עזבת. למרות קולו של ההגיון, את נשארת במקום שעושה לך רע. בהקשר הזה, הייתי מציע לברר מה בכל זאת את מקבלת מהמצב. ההשערות שלי (רק השערות): יש משהו נוח בתחושה שאתה הקורבן, כשהאחרים עושים את הרע; עדיף שתהיה כתובת לכל הרע בעולם ושלכתובת זו יהיו אחרים מוחשיים וממשיים שהם לא אתה; עדיף להישאר קטן, ובזכות זה להימנע מלקחת אחריות על מעשים שאתה יכול ליזום.
גם אם חשבת על הרווח המשני שהתלות באחרים מייצרת עבורך, עדיין קשה ליישם שינוי ולצאת מהמעגל - מעגל התלות והקורבנות שמייצרות הימנעות מפעולה, שרק מחזקת עוד תלות ועוד קורבנות.
ההיחלצות מהמעגל הזה מאד קשה. זה כמו לבקש ממישהו שיושב בתוך בור למשוך לעצמו את שערות ראשו מלמעלה, וכך להיחלץ. אני מבין שניסית להיות בטיפול, ונדמה לי שמסגרת כזו, או מסגרת של קבוצות לעזרה עצמית, הן המקומות המומלצים, לדעתי. מציע לך לתת סיכוי נוסף למסגרת כזו, ולאורך זמן (ישנם טיפולים שניתנים ללא תשלום במרפאות ציבוריות, או בסיבסוד של קופות החולים).
מאחל לך בהצלחה (אבל חייב להוסיף שהצלחות ושינויים מתרחשים בדרך כלל רק בהדרגה, בצעדים קטנים ועם הרבה סבלנות),* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה דניאל ותגובה
נטע24/01/2012הסיבה שאני בכל זאת לא עוזבת היא כי בכל זאת אני פוחדת להישאר בלי עבודה. נכון שאבא שלי עוזר לי אבל הסכום שהוא נותן לי כל חודש לא היה יכול להספיק לי כדי להתקיים לבד, ללא השכר מהעבודה ואני לא אבקש ממנו עוד כי אני לא בת יחידה וכפי שהוא עוזר לי הוא עוזר גם לשתי האחיות שלי.
כבר הייתי במקומות עבודה אפילו יותר גרועים (לכן גם לקח לי זמן לקלוט שגם בעבודה הנוכחית אני מנוצלת) והיו גם תקופות שלא עבדתי בכלל ולא בא לי לחזור לתקופות האלו. אני חוששת שאם פשוט אתפטר, מתוך לחץ לעבוד אני אכניס את עצמי למקום עבודה אפילו יותר גרוע.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

