בעיה נפשית אצל אחות של חברה שלי

שלום דניאל.

לפני הכול אני רוצה לשתף אותך בתחושת ההערכה הגדולה שלי לפנייתך לכאן, ולרצון שלך לעשות יותר טוב למען אחרים: האחות של החברה, החברה עצמה והמשפחה שלה. מעבר לכך, דבריך מעוררים עצב גדול, לצד תחושת תסכול. איך אפשר לעזור למישהי אבודה כל כך שאינה מוכנה לעזור לעצמה? ואיך אני אוכל לעזור לך כאשר, לכאורה, ישנן כל כך מעט אפשרויות של שינוי?

נראה שהאחות אכן זקוקה לקבל הערכה ואבחנה רפואיות ביחס למצבה, ולהיות מטופלת באופן תרופתי ופסיכולוגי. כדאי לעשות את כל המאמצים על מנת שתסכים להיפגש עם רופא או פסיכיאטר, במסגרת פרטית, ציבורית, או של קופת חולים. אני מבין שבנושא הזה המשפחה התייאשה ומעדיפה להפנות את הגב, מתוך תחושות של מצוקה וחוסר אונים אני מניח.

אם כל נסיונות השכנוע לגשת לקבל עזרה מקצועית אינם עולים יפה, אולי כדאי לנסות וליזום פנייה של המשפחה, אפילו טלפונית, למסגרת מקצועית שבה ניתן לקבל ייעוץ - עמותת אנוש או ער"ן, למשל. שם יוכלו להדריך אתכם באופן מפורט יותר על האמצעים העומדים לרשותכם במצב שבו אדם מסרב לקבל טיפול אבל מסכן את עצמו ו/או את סביבתו.

באופן עקרוני, ישנם מצבים שבהם קיימת אפשרות להתערבות חיצונית, על ידי הפסיכיאטר המחוזי, שיכול להורות על הוצאת אשפוז כפוי. זאת, במצב שבו אכן קיימת סכנה לאדם או לסביבתו והאדם מסרב לראות פסיכיאטר.

בכל מקרה, מציע שלא תישאר לבד בעניין הזה, ושתנסה לחבר את בני המשפחה למאמץ משותף של כולם לשינוי המצב הנוכחי שנשמע שרק יילך ויחריף.

שוב, כל הכבוד על פנייתך ועל דאגתך, ומאחל לך שיהיה בהצלחה,