רגשות מיניים בטיפול

שלום אלי.

טוב שפנית פעם נוספת לפורום פסיכולוגי כדי לנסות ולברר את מצוקתך ואת מבוכתך בקשר לרגשות שהתעוררו אצלך כלפי המטפלת שלך, ובקשר לנסיון שלך לשתף אותה בכך.

אמנם, ישנן גישות שונות ביחס לאופן הטיפולי שבו רצוי להתייחס לרגשות כאלו שעולים בטיפול, אבל נדמה לי שרבים יסכימו עם העקרון שמבחינת המטופל רצוי לפתוח את הנושא גלויות וישירות בטיפול עצמו. טוב עשית שפתחת את העניין מול המטפלת, ואין שום סיבה להרגיש אשמה על כך. גם לא על הרגשות עצמם שהתעוררו.

זאת הרי הפואנטה של הטיפול - שמנסים לתת מילים לרגשות שעולים, בין היתר ביחס לטיפול עצמו, ובעזרת המילים מנסים לברר את משמעות הרגשות ואת מקומם בחיים שלך. למשל: האם רגשות אלו התעוררו בעבר במסגרות קודמות מול נשים אחרות (מורה בתיכון, מדריכה בתנועת נוער); מה הקשר בין הרגשות הללו ליחסיך עם אחיך ועם אביך ואמך; אילו סכנות יכולות להתעורר במקרה שמנסים לממש את המשיכה מהסוג הזה ועד כמה ניתן בכלל לקיים את הטיפול את יתממשו הפנטזיות (כלומר, עד כמה המשיכה שלך בעצם מדרבנת אותך לפרוץ את מסגרת הטיפול באופן שלא יוכל להתקיים).

ייתכן שהנושא מקשה על המטפלת ומביך אותה ועל כן הגיבה כפי שהגיבה. גם מכך תוכל ללמוד הרבה על עצמך, אגב. למשל: שיש בידיך כוח ויכולת להשפיע על תגובתם של אנשים שאתה פוגש; שמילותיך משפיעות על אנשים, גם אם הם בעלי כוח וסמכות ביחס אליך; שייתכן שאתה מצליח לעורר לפעמים מבוכה או חשש אצל אחרים. בכל מקרה, מציע לך לנסות ולברר איתה את העניין פעם נוספת. ייתכן שבפעם אחרת היא תגיב באופן שונה, לאחר שהיתה לה הזדמנות לחשוב על הדברים בינה לבין עצמה.

מקווה בשבילך שתוכלו להוביל את הטיפול למקום שבו הדברים הללו ייפתחו ויתבררו. שיהיה בהצלחה,

תודה על התגובה העניינית .

אני חייב להודות שאני עדיין מוטרד. עכשיו כשאני חושב על זה ונזכר בתגובה שלה אני מבין שזאת לא היתה מבוכה אלא כמעט פאניקה - היא פשוט לא ידעה מה לעשות.

אני לא חושב שאמרתי את זה בצורה מפחידה או תוקפנית, אלא יותר בביישנות והיסוס, ובקושי הצלחתי להגיד את זה מרוב מבוכה ... אז אני לא רואה איך זה קשור "להשפעה שלי על דמויות סמכותיות".

אני מתאפק לא להגיד משהו פוגע עליה כמו "היא לא כשירה לטפל", אבל זה עומד לי על קצה הלשון ככל שאני חושב על זה יותר ויותר.
בכל מקרה אני יצאתי עם צלקת מהקטע הזה, ואני מפחד שאם אחזור לטיפול זה היא רק תעמיק.

אני בהרגשה שאם מטפל גובה סכום נאה של כסף עבור הסמכות הטיפולית שלו, צריכה לבוא ביחד עם זה גם אחריות ויכולת גבוהה לנהל מצבים, גם אם הם מסובכים (ממה שהבנתי פסיכולוג ועובד סוציאלי קלינים עוברים הכשרה של 10 שנים, זה צריך להספיק לדעתי ). לא אמרתי לה את כל זה - את הביקורת - בפנים, אבל הרגשתי את זה טוב מאד

לא היו לי מורות בתיכון וגם לא מדריכות. הייתי חרדי

חוץ מזה אני לא רואה מה הקשר בין משיכה מינית לפסיכולוגית לבין היחסים המיניים שלי עם אבא שלי או עם האחים (אני סטרייט, וזה רעיון סוטה לטעמי , תאווה לגילוי עריות, למרות שממה שקצת למדתי פרויד מאמין בה)

שלום אלי.

קראתי את תגובותיך. ייתכן מאד שחלק ממה שכתבתי לא ממש רלוונטי מבחינתך (על דמויות סמכות, או יחסים עם הורים, למשל), וזה בסדר גמור. מכיוון שאיני מכיר את הסיפור מגוף ראשון, ואיני מכיר אותך מעבר לתיאור התמציתי שכתבת, ניסיתי להעלות השערות שונות שיכולות להיות רלוונטיות במצב עניינים שכזה.

חבל לי שנשארה לך צלקת מההתנסות הטיפולית שלך, שכעת אני מבין שנקטעה. חוזר ומציע לך לנסות לברר עם המטפלת פנים אל פנים את מה שקרה, אפילו להביע בפניה את הביקורת שלך ולשתף אותה בהתרשמות שלך מתגובתה. חבל יהיה להשאיר את הדברים בלי בירור ביניכם ובלי דיבור ביניכם.

מקווה שההיפתחות תגבר על ההתבצרות ושוב, מאחל לך בהצלחה,