קושי בזוגיות

שלום מגזרית.

יש משהו בשם שבחרת, שמצליח לאפיין היטב את הקשיים שאת מתארת, קשיים שנדמה לי שקשורים לאורח-החיים המפוצל שבו את מתנהלת, כאשר כל תחום מתקיים כבועה שנגזרה והופרדה מהבועות האחרות. אם אני מנחש נכון, המגזר החברתי שעליו את נמנית מתייחס באופן מחמיר יותר לשאלות של מיניות וקשר בין גברים לנשים, מה שאולי רק מחריף את תחושת הניתוק והניגוד בין סגנונות חייך השונים.

באמת קשה לחיות כך, כאשר אין מקום שבו אפשר לחוש יותר שלמים עם מכלול הבחירות שלנו, נינוחים עם מה שיש לנו ועם מי שבחרנו להיות קרובים אליו. לצד הקושי, אני מניח שזה גם ממכר - לדעת שהקשר הבדסמי שלך תמיד יהיה חלקי, זמני, חד פעמי לאותו המפגש (עד המפגש הבא), ועל כן לא מחייב ולא מעיק ומחניק. קשרים ארוכי-טווח, פומביים, מלאים, אכן יכולים להיראות ולהיחוות כמחניקים ומרתיעים.

בכל מקרה, נדמה לי שמוקד הבלבול שאת מתארת נקשר לשאלות של זהות, שאותן היה רצוי לברר באופן מעמיק במסגרת מתאימה יותר מזו של הפורום הנוכחי: מה סוג היחסים שיתאימו לך - האם, למשל, מאזוכיזם הוא סוג של בחירה והאם זוגיות "רגילה" מחייבת ויתור מוחלט עליו; איך בדיוק מתבטא אצלך הפיצול בין אהבה לבין סקס, והאם פיצול זה הכרחי; מה הקשר בין דרישות שאת אולי שומעת להיות "כמו כולן", נשואה עם ילדים, לבין רתיעה והתנגדות שדרישות אלו אולי מעוררות אצלך.

אין לי ספק שהמסגרת המתאימה ביותר לברר שאלות אלו תהיה עבורך המסגרת הטיפולית, שבה תינתן לך האפשרות להכנס למשא ומתן פנימי עם עצמך, בליווי של אדם נוסף.

טוב שפנית לכאן, ואני מקווה שפנייתך זו תהווה את ראשיתו של מסע ארוך והדרגתי בדרך לשינוי שאותו היית רוצה לראות, ועוד לפני כן - בדרך להבין מה באמת היית רוצה שיקרה בחיים שלך ועד כמה שינוי הוא עניין הכרחי עבורך. בכל מקרה, קחי בחשבון שבניגוד למה שאולי נדמה, תהליך של שינוי מלווה בדרך כלל בוויתור מכאיב על הרגלים שקשה לעתים להיחלץ מהם אפילו כאשר יודעים כבר שהרגלים אלו אינם מיטיבים איתנו.

בברכה,