התמודדות עם כעס

הי נעמה,

חייכם המשותפים והטובים עברו טלטלה משמעותית בשנים האחרונות, כנראה מאז פרוץ מחלת בן זוגך. המחלה, לדעתך, שינתה משהו באישיותו, צרכיו, יכולותיו וטעמיו, ביחסיכם ובסגנון חייכם. את משתדלת ללכת לקראתו, אך גם לא לוותר על רצונותייך וצרכייך, ומחפשת את שביל הזהב במצב החדש.

חיי הזוגיות הם עולם ומלואו, שיש לו דינמיקה סבוכה, שיווי משקל בין צרכים וכוחות, שתי זוויות מבט שלא תמיד תואמות, וגם הרבה רבדים וזרמים תת-קרקעיים.

השורות המעטות שרשמת מרמזות שגם אצלכם, כמו אצל זוגות רבים, הסיפור לא פשוט ולא בהכרח מסתכם בגורם מזוהה אחד (מחלתו של בעלך). צריך להבין בצורה עמוקה איזה תהליכים מעורבים בסיפור. למשל, איך השפיעה המחלה על המצב הנפשי של בעלך ושלך, כיצד היא השפיעה על חלוקת התפקידים ויחסי הכוחות וההערכה בזוגיות, כיצד הסביבה מגיבה והאם יש רשת תמיכה רחבה, איך התקשורת המילולית והרגשית ביניכם, והאם אתם מסוגלים לגשר על פערים וכעסים באמצעות שיחה, ועוד... יתכן, למשל, כי בעלך מרגיש שמאז מחלתו הוא פחות מורגש, נחשב או מוערך בבית, וחש אובדן שליטה ואף חרדה כאשר יוצא לפעילויות בעקבותייך. יתכן כי המחלה גרמה לו למבט חדש על החיים, ובילויים שאהב בעבר כבר אינם מספקים אותו. יתכן כי תסכולך ממחלתו גורם לך ליחס, מסרים סמויים או להתנהגוית מסויימות שמעוררות את כעסו. אולי בגלל מחלתו את חוששת להציב גבולות בריאים לעלבונות ולדרישות שלו, כדי לא לפגוע בו בשעת חולשתו. ועוד...

מכיון שהמצב נמשך מספר ושנים, ואתם מתקשים להגיע לתקשורת טובה ולהסכמות סביב המצב החדש, אני מאד ממליצה לפנות לטיפול זוגי. הטיפול נועד לאפשר לכם לפרוש כל אחד את מבטו, צרכיו, אכזבותיו וכו', ולקבל כלים לבנות תקשורת טובה יותר ודרך גמישה ובריאה לקבל החלטות על החיים המשותפים.

ישנן מסגרות ציבוריות שמציעות טיפול זוגי חינם או מסובסד.

בהצלחה,

תודה רוני על התשובה המפורטת. אין מצב שבעלי יסכים ללכת לטיפול זוגי. הוא מעולם לא נעזר באיש ואינו בנוי לסמוך על אחרים מה גם שאינו מודה שיש איזו שהיא בעייה. לי אין שום רשת תמיכה והנסיונות שלי לשמור על קשרים עם מעט חברותי מכעיסות אותו. הוא מצפה שאשתנה ואתאים עצמי למצב החדש קרי, לא לצאת מהבית בלעדיו.