כעס

שלום.

מתוך דברייך עולה כאב גדול על תחושות שמציפות אותך בניגוד לרצונך ושמכתיבות לך איך להתנהג בניגוד לרצונך. זו חוויה מתסכלת, להיגרר למקומות כאלו שליליים, ללא יכולת להרגיש יותר אוהבת ומפויסת עם העולם.

מתוך מה שכתבת, נראה שלצד הכעס שמשתלט עלייך, העניינים המרכזיים שמטרידים אותך קשורים איכשהו בחוויה של תחרות וקנאה. תחרות על מקום, צורך להשיג אחרים, חשש שאחרים ישיגו אותך ושהמקום שלך במסגרת החברתית יילך לאיבוד, כאילו שיתעלמו ממך לחלוטין ותיהפכי שקופה אם מישהו אחר יקבל התייחסות ומחמאה.

לצד תחושת הקנאה, אני מתאר לעצמי שקיימת שאלה של קטנות או גדלות: מי מבין האנשים סביבך הוא יותר מבוגר, גדול ויוזם, ומי נגרר מאחור, ונשאר קטן וחלשלוש. אמנם סיפרת מעט על עצמך - בת כמה את, האם את עדיין מתגוררת עם ההורים, האם את תלמידה בתיכון, חיילת, סטודנטית - אבל נדמה לי שלעתים קרובות עיסוק זה בשאלות של בגרות או ילדות עולה על הפרק דווקא בהקשר של תקופות מעבר, לקראת סיום התיכון, או תחילתה של תקופת חיים חדשה.

את שואלת איך ניתן לטפל בחוויה שאת חווה בינך לבין עצמך, והתשובה שלי היא שקשה מאד להיחלץ ממצבים כאלו לבד. שינוי, לדעתי, מתרחש דווקא בזכות חיבור ודיבור פתוח יותר וישיר יותר עם אנשים אחרים. הייתי מציע לך לשתף אחרים קרובים במה שעובר עלייך - חברה טובה, קרוב-משפחה, מורה בבית הספר. רק כאשר אנחנו מקבלים היזון חוזר מצדו של אדם שאכפת לו מאיתנו, יש מצב לשינוי ויציאה מתוך השליליות שרק הולכת ומצטברת כאשר נמצאים בה לבד.

ובמשפט אחד - לא חייבים דווקא טיפול, אבל עם התחושות השליליות נסי שלא להישאר לבד!

שיהיה בהצלחה,

אני בת 19 ובעקבות תפנית מפתיעה בחיים התחתנתי לא מזמן ואני מצפה לילד, כרגע אנחנו גרים עם המשפחה, לפעמים של החבר ולפעמים אצלי, אבל בחודש הבא יהיה לנו כבר בית משלנו.
לא עלה על דעתי לדבר עם מישהו על הבעיה הזאת כי זה גורם לי להרגיש מטומטמת, במיוחד בפעמים שמעירים לי על זה שאני כועסת על מישהו בלי סיבה או שונאת אותו מבלי להכיר אפילו, בעלי מעיר לי על זה הרבה לאחרונה וזה גורם לי למבוכה. אני לא יודעת איך אפשר לבוא ולהגיד לו שאני פשוט כועסת ומקנאה בכולם.
ואני באמת מזדהה עם מה שכתבת.. צדקת לגמרי, אבל מה עושים הלאה?

שלום שוב.

אז קודם כל, שיהיה במזל טוב!

עכשיו אני מבין שאת אותה הפונה שפנתה בקשר לאובססיה וילד חדש במשפחה.

מצטרף לכל הדברים שכתבה לך אתמול רוני פרישוף ומציע גם אני - "מה עושים הלאה?" כדאי מאד לפנות לטיפול! קשה לייצר שינוי ממשי באמצעות פורום מסוג זה, אלא רק לקבל הכוונה כללית וכיווני מחשבה רלוונטיים לקראת המשך בירור עתידי מעמיק יותר במסגרות המתאימות.

ניתן לגשת לטיפול במסגרות ללא תשלום בשירות הציבורי, או בתשלום מסובסד של קופות החולים.

מאחל לך בהצלחה,