מדוע אין פידבק?

זוג בגילאי 50, כשנולדים להם נכדים, אני תמיד דואגת אם אני פוגשת אותם, ניגשת מאחלת מזל טוב, או מתקשרת לביתם לברכם. אך כשלי נולדים נכדות/ים, הגבר לא יטרח לגשת אלי ולאחל לי מזל טוב וגם לא ירימו טלפון לברכני. ואל עשיתי להם כל רע. כשפוגש את בעלי (הוא יותר מיודד איתו...) הוא כן אחל לו, האם זה פוטר אותו לאחל גם לי בגלל שכבר אחל לבעלי מזל טוב? מדוע אני בד"כ לא מקבלת פידבק מאנשים, אני זאת שתמיד מברכת, מאחלת, תורמת ולא מקבלת חזרה, כל אדם אני חושבת יש לו צורך בסיסי/נפשי לקבל גם ולא רק לתת. האם כדאי להוכיחם? חשבתי לעצמי להבא, למרות שזה מאד קשה לי כי אני טיפוס מאד מאד חם להתנהג כמותם, לנסות "לחקותם" וגם לא לאחל להם יותר מזל טוב כשיהיו להם שמחות, בתקווה שיבינו שאני מכריזה להם. יחס, צריך להיות הוגן ולקבל פידבק אחד מהשני, אך מעניין, הם לעיתים מטעים אותי: כי כשפוגשים כבר אותנו פנים אל פנים, אז משחקים אותה נחמדים. האם אנשים שחקנים?? איך להתנהג איתם בעתיד? תודה.