יציאה לחיים

שלום גל.

את מתארת התלבטות שמאפיינת כמעט כל אחד כאשר הוא מגיע לצומת הזו בחיים - להמשיך ולהינות מהנוחות שבבית ההורים, במחיר של ויתור על תחושה יותר מוחשית של עצמאות? לעזוב את הבית ולהיות אוטונומית, במחיר של תחושת אי-ודאות? בנוסף להתלבטות הבסיסית הזו, נשמע שהנוכחות שלך משרתת צרכים של בני הבית כולם - את זו שמפשרת בסכסוכים של אחרים, ומה יקרה כאשר תעזבי?

מתוך דברייך, אני מרגיש שכבר קיבלת החלטה - לנסות לראות איך זה לחיות לבד. נראה שאת מבחינה שהדרך להתפתחות אישית עוברת גם במגורים שיהיו נפרדים מבית ההורים. נשמע לי הגיוני ורצוי, אפילו אם כרגע זה נראה לך טיפה מפחיד. בכל מקרה, לא מדוב ר על החלטה של חיים ומוות ותמיד אפשר להתחרט, לשנות את ההחלטה ולחזור לבית ההורים.

באופן כללי, נדמה לי ששינוי הוא תהליך שמעורר בדרך כלל רתיעה פנימית מפני הבלתי מוכר, ותהליך שאחרים שסביבנו הרבה פעמים היו מעדיפים שלא יתרחש. שינוי דורש מאיתנו לגלות אומץ לב.

מאחל לך בהצלחה, ושתהיי מסוגלת לעמוד בפני הלחצים (פנימיים וחיצוניים) בדרך לשינוי שאותו היית רוצה להשיג.

תודה על תשובתך התומכת..אכן מצד אחד רצון גדול לשינוי מהול בחשש וחוסר אומץ..מקוה שאאזור אומץ ואצליח לקחת החלטה ולבצעה..
תודה!