שאלה קטנה ..

שלום רב.

כולנו מכירים מקרוב עליות ומורדות, מחזורי גאות ושפל בחיים. אפילו כל יום רגיל שעובר מורכב מרצף מתמשך של שינויים קטנים במצב הרוח. גם בזוגיות (ואת נמצאת בה כבר שלוש שנים!), עוברים תקופות שונות. נדמה לי שאלו הם טבעם של החיים.

השאלה שנראית לי מטרידה יותר קשורה בקיצוניות של התחושות שאת מתארת: איך ייתכן לנוע בין קצוות כל כך מרוחקים, ובעוצמה כזו? את מתארת תחושה פנימית שבה את מיטלטלת מקצה לקצה, וכל טלטלה כזו רק ממשיכה להחליש ולרפות את ידייך. היית רוצה למצוא עוגן ברור ובטוח, להימצא יותר בנינוחות רגועה, ואפשר בהחלט להבין זאת.

הייתי מציע לך לנסות ולברר עם עצמך האם התרחשו לאחרונה אירועים שהגבירו את חוסר היציבות בחייך: האם משהו ביחסו של החבר השתנה לאחרונה; האם משהו ביחסך אליו קיבל תפנית בעקבות מקרה כזה או אחר; מה הן הציפיות שלך מהקשר ביניכם לעתיד היותר רחוק; איך היחסים ביניכם קשורים לתוכניות שלך בתחומים אחרים (לימודים, למשל).

יכול להיות שבירור עצמי שכזה לא יהיה מספיק מועיל, ועדיין תרגישי חסרת כיוון, ללא מצפן פנימי שמכוון את הדרך ושמייצב את ההרגשה הפנימית. בכל מקרה, רצוי מאד לא להישאר לבד עם התחושות, ולחלק אותן עם אדם נוסף קרוב - חברה טובה, הורה, אולי מטפל, ואולי הכי טוב עם החבר עצמו.

מקווה שתרגישי אחרת בהמשך, ושהדברים שכתבת כאן בפורום ברגעי סערה ייראו בשלב מאוחר יותר כאילו הם שיייכים לתקופה בחיים שלך שכבר עברה.

בברכה,