אור בפנים

הי רפי,

ראשית, למיטב הבנתי נראה לי שהביטוי הזה הוא מטאפורי יותר מאשר קונקרטי. למשל, כאשר אומרים למישהי "כמה את מתוקה, בא לי לאכול אותך", זה לא סימן שעורה נהייה מתוק יותר, אלא שהיא מקרינה חן וחמידות.

יתכן שיש גם היבט פיזיקלי. הגוף, ושפת הגוף, מבטאים ללא הרף את הנפש. כאשר אדם חסר ביטחון למשל, הוא משדר כפיפות, כינוס איברים. כאשר הוא זועף פניו מתכרכמות ומתקמטות, הקמטים בולעים אור והוא נראה "קודר". כאשר אדם נינוח, בטוח, במצב רוח טוב וכו', עורו מתרווח ונמתח, תופעות פסיכוסומטיות של העור נרגעות, העור הופך למסך אופטימלי המחזיר את קרני האור ולכן כנראה נראה מואר יותר.

אולי יש גם היבט מטא-פיזי, מעיון הילה, "אאורה", קרינה פנימית, כמו שכתוב בתנ"כ על משה, או כמו שמדובר בתורות מזרחיות. אולי זה לא קשור למצב רוח אלא לעניינים אנרגטיים, שאני לא ממש מבינה בהם... בתחום הזה אפשר לפנות לפורומים רוחניים.

בהצלחה ובהארה,