למה זה כל כך קשה?

שלום לך.

מתוך מה שתיארת, נשמע שאת נמצאת בידיים של אדם מסור ואכפתי, שעושה כל מאמץ על מנת שתוכלי להיפתח ולהרגיש נינוחה. וטוב מאד שכך.

הרבה פעמים, בתחילת הטיפול, פשוט קשה להתחיל. ייתכן שהסגירות שאת מתארת קשורה לכך. לפעמים עובר הרבה זמן עד שנוצר אמון, עד שנוצרת אווירה שבה מסוגלים להיפתח בפני אדם אחר. אולי פשוט צריך עוד זמן כדי לתת לנפש להתרגל.

ייתכן גם שהסגירות שלך נובעת מסיבות אחרות, ואולי את פשוט אדם סגור יותר. מהבחינה הזו, הסגירות שבה את נתקלת בטיפול הזה היתה מלווה אותך בכל טיפול אחר, או בכל קשר אחר. ייתכן שהמשימה הטיפולית המונחת בפני שניכם קשורה בדיוק לזה: לאופן שבו תוכלי עם הזמן, לאט לאט, ליצור אמון גדול יותר בכלל בבני אדם, ולהרגיש יותר נינוחה בנוכחות של אחרים.

אם הסגירות שלך נובעת בגלל שאת נמצאת בתחילתו של הטיפול, ואם בגלל היותך אדם סגור מטבעו, כנראה שאין ברירה אלא ללמוד להתפתח על אף ולמרות הנטיה הנוכחית להיות סגורה.

שיהיה בהצלחה!

מודה לך מקרב ליבי, תשובתך מאוד מעודדת.