שאלה מביכה

שלום קרן,

היכולת שלך להבחין בין משיכה פיזית ראשונית לבין משיכה המתעוררת מתוקף הסיטואציה הטיפולית, מעידה על כך שאכן כנראה מדובר בתופעת "העברה". כלומר, העברה אל המטפל של משאלות, צרכים, חששות, דפוסים מוקדמים וכיוב', שמקורם בעולם הפנימי.

פרויד התייחס לראשונה לתופעת ההעברה האירוטית, ואכן הגדיר אותה כהתנגדות לטיפול. כלומר, במקום לעסוק בעצמה, בעולמה הפנימי, בפנטזיות ובקונפליקטים האישיים שלה, מפנה המטופלת את כל האנרגיות שלה אל עבר המטפל, ולעיתים אף תובעת ממנו לממש קשר רומנטי. במאמרו הידוע של פרויד בנושא ניתן להבחין שהוא קצת מבוהל מן התופעה, אך עדיין מציע להכיל אותה ולא לדחות את המטופלת, להמשיך לחקור אותה כחומר העברתי, ובודאי לא לממש אותה. כלומר, פרויד מציע לבחון מה משתקף בעד אהבת המטופלת, אולי חסך מוקדם, אולי אהבה לא ממומשת לאביה, אולי קונפליקט בין יצרים לבין דרישות החברה, אולי משהו אחר?

מאז פרויד ועד ימינו זרמו הרבה מים בנהר הפסיכואנליזה. תופעת ההעברה האירוטית נהייתה יותר ויותר מוכרת ונפוצה, ומטפלים מתייחסים אליה בקבלה, סובלנות ופתיחות. יש הרואים בה, אם היא מתעוררת באופן ספונטני כמו במקרה שלך, אף מקור למוטיבציה ומנוע לשינוי, ההפך הגמור מהתנגדות. כמובן, שכולם שותפים לעקרון האתי שאסור לממש אותה בפועל.

אני מציעה לך להעלות את תחושותייך בטיפול. זה בודאי לא פשוט ומביך, אולי כדאי להעלות את הנושא בהדרגה ולוודא שהתגובות מותאמות לצרכייך. על כל דבר ניתן ורצוי לשוחח בטיפול ולהפיק ממנו תובנה. יתכן ויש קשר סמוי בין ההעברה שהתפתחה לבין הנושאים הרגישים המעסיקים אותך.

כל טוב!

כעת ראיתי שהעלית היום עוד שאלה בנושא הטיפול, עליה השיב לך דניאל.

חשוב שתדעי שליווי טיפול בהתייעצות בפורומים עלולה "לדלל" את הטיפול ואף לפגוע בו בטווח המתמשך. אני מקווה שסייענו לך בשאלותייך המיידיות, ושאת המשך הקשיים והשאלות תוכלי לברר בטיפול עצמו.

כל טוב

שלום קרן.

מציע לך להמשיך בטיפול כפי שהוא מתנהל, והטיפול נראה כמו שטיפול טוב צריך להתנהל - עשיר ברגשות, מאתגר למחשבה, פותח עוד ועוד את הנפש. נשמע גם שאת יודעת להבחין בין המשיכה שאת חשה בהקשר האינטימי שנוצר ביניכם לבין משיכה גופנית וממשית שרוצים לממש, שממנה את מסתייגת.

לפי הדברים שתיארת, על הרגשות הטבעיים שעולים אצלך כלפי מי שנעשה כל כך קרוב אלייך ומבלי שנהרס משהו בעצם היכולת לקיים את הטיפול, נדמה לי שמה שקראת באינטרנט על "התנגדות לטיפול" פחות רלוונטי לגבייך.

בכל מקרה, כדאי מאד לשתף את המטפל במה שעובר עלייך, ואני משוכנע שדיבור משותף ביניכם יכול רק לקדם ולהועיל.

בברכה,