מקרה שקרה לי

שלום אלון.

הדברים שאתה כותב מעלים אל פני השטח בעיות שקשורות לאווירה של המקום שבו כולנו חיים, לאלימות בכלל, ולהרגשה המקוממת והמתסכלת שלא תמיד הצודקים מנצחים.

לא ברור בדיוק מה האופנוען רצה ממך, אבל בהנחה שמדובר בהיטפלות-שווא ובמעשה של בריונות, אני בהחלט יכול להבין את התחושות שלך ואת ההרגשה הרעה שנשארת איתך. מבחינה פסיכולוגית נדמה לי שחווית תגובות שכמעט מתבקשות, תוך כדי ומיד אחרי מה שקרה - חרדה ופחד גדולים, איבוד שליטה שהוביל אותך להתנגש במכונית (טוב שהיושבים בה לא נפגעו!), חוסר יכולת לקבל ולהשלים עם מה שקרה ותחושות אשמה, חוסר יכולת להשתחחר מזכרון האירועים.

ייתכן מאד שהבהלה שבה אתה שרוי כעת תחלוף בימים הקרובים, אבל במקרה שאתה מרגיש עדיין מוצף, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי, ובכל מצב כדאי מאד כבר עכשיו לשתף בתחושותיך כמה שיותר חברים ואנשים קרובים. בכל מקרה, קשה לי לראות איך הרוע שעליו סיפרת קשור אליך. גם אם היית מתנגש במכונית בלי הפחד שעורר אצלך האופנוען, אין סיבה לחשוב שזו הוכחה לרוע שכביכול קיים בך.

עניין אחרון נוגע לבירור המשטרתי של האירוע, ופחות קשור לעניינים נפשיים. הייתי מציע לך לברר עד כמה חשוב לך להתמודד עם המעשה הבריוני שחווית על בשרך, וכאזרח לפנות למשטרה להגיש תלונה במטרה שהאדם האלים יטופל על ידי רשויות החוק.

מקווה שרשמיו הקשים של האירוע יתפוגגו ושתחזור לשגרת חייך הרגילים.