אם רוני אמרה לי לא לכתוב פה , כי אס

באמת מספיק, אנשים לא וירטואלים , שיעזרו לך בלי תנאים !!!1
חבל רוני , מצטער שכתבתי פה

שלום לך,

קראתי בצער רב את הודעתך. אני מבינה שהשבתי לך מספר פעמים בעבר, ואני מאד מקווה שתשובותי עזרו לך.

בודאי שיש לכל אדם בעיות רבות, והוא זקוק להרבה תמיכה ועזרה. בדיוק בגלל זה נאלצנו להגביל את היקף הליווי שאנחנו מסוגלים לתת לאדם אחד. אנחנו מנהלים את הפורום בהתנדבות, ומקדישים לכך כשעה ביום. אם נשיב מספר פעמים בשבוע לאותו אדם, הרי שכל הזמן שלנו יתמלא ולא נוכל לעזור לאחרים. זה עניין של חשבון פשוט.

נכון, שכאשר אדם נמצא בטיפול הזמן פחות מוגבל, זה בדיוק הרעיון בטיפול (אם כי גם אז יש תחושה לפעמים שהשעה קצרה מדי).

אם יש לך קושי כלכלי, תוכל/י לקבל טיפול נפשי בחינם במרפאה לבריאות הנפש, תוכל לפנות טלפונית לער"ן כמה שתחפוץ, תוכל להשתתף ללא כל הגבלה בפורומים של תמיכה הדדית, או באתרים שיש בהם הרבה מתנדבים כמו סה"ר.

אני מבינה את תסכולך, אך חייבת להודות שחוויתי את הודעתך כיריקה לבאר ששתית ממנה. מקוה שנעזרת כאן בעבר, ושתבינ/י שהגבול הוא אילוץ מציאותי ולא כוונה לפגוע בך.

נורא קשים ו מתסכלים.
אז אוזן קשבת, או יד וירטואלית , יכולים להפוך את החיים לטיפה יותר נסבלים .
אפילו אם זה לכמה שעות , או לחזור וקרוא את ההודעה שכתבת, בשעות קשות, ולהתחזק.
וזה לא דבר שמובן מאילו . אז כך , שתהיהיי בטוחה שעזרת לי בימים הקשים, ואני מודה לך על כך .

שוב הי,

אני כמובן מזהה אותך, וזוכרת היטב את התכתבותנו הענפה בשלוש השנים האחרונות.
מדי תקופה את כותבת מסר פוגע ואח"כ מצטערת. אני מציעה לך להשתהות עם הכתיבה יום יומיים, עד שתרגעי ותוכלי לכתוב מילים שמעבירות את הכאב והתסכול מבלי לפגוע. זו עצה לחיים ולא רק לפורום.
כפי שאמרתי בעבר, המינון המתאים והאפשרי בפורום זה הוא אחת לכמה שבועות.
אני מקווה שתמצאי לך מסגרת יותר מלווה ותומכת, כי מגיע לך.

כל טוב