התנגדות הבעל לטיפול

שלום,
חבל לשמוע על האופן בו דברים טובים צריכים להיקטע בגלל לחץ חיצוני, במקרה הזה של בעלך. קודם כל, האם שיתפת את המטפלת שלך בלחץ שאת נתונה בו לסיים את הטיפול? אולי יכולתן יחד למצוא דרך יצירתית וגמישה יותר להתמודד עם הלחץ הזה, כך שלא תאלצי להפסיק את הטיפול בטרם עת.
אני מבינה שמאוד חשוב לך לקבל את ברכת הדרך מבעלך, אבל באותה נשימה חייבת לציין שנשמע לי שאת אולי מוותרת מהר מידיי. הסתרת ממנו תקופה את העובדה שאת בטיפול. כנראה היה קשה להתמודד מולו והעדפת את הדרך הזו, כאילו לא עלתה האפשרות שתוכלי לעמוד על צרכייך באופן יותר שלם ועקשני מולו. אני מבינה שוודאי יש סיבות להתנגדות שלו, אבל יש דברים שצריכים להיות פחות רלוונטיים. למשל, העובדה שאינו מאמין בפסיכולוגים. מותר לו. אבל אולי את כן? אולי לך זה עוזר? ואם כך, מדוע שלא תעמדי על כך. עבור עצמך.
כל זה רק משהו למחשבה. אני לא מכירה את הדינמיקה ביניכם, לכן אני לוקחת בחשבון שאולי זר לך לעמוד כך מולו.
בכל מקרה, אני חושבת שכדאי מאוד שתימצא הדרך בשבילך לחזור לטיפול, גם אם לא לאותה מטפלת, כי יקר לכם. יש טיפול מסובסד בקהילה, במרכזים ומרפאות של בריאות הנפש. אם זה מעניין אותך נסי למצוא את המרפאה הקרוב לאיזור מגורייך דרך האינטרנט באתר של משרד הבריאות.

בהצלחה!

תודה על תשובתך, בהחלט זר לו ולי לעמוד כך מולו, אני פוחדת...לא כל כך יודעת למה...אולי שיעזוב אותי,לא מסוגלת להכיל את ההגיון שלו והכעס שלו, שוחחתי עם המטפלת על כך, והפרידה נעשתה בתקופה ולא מיד..והיא מודעת למה שקורה ביני לבינו...ובכל זאת נפרדנו כי היא אמרה שזאת בחירה שלי והיא מכבדת אותה..כן, אני אדם שאוהב שלום...ומרצה..לא כל כך הצלחתי לשנות בכיוון הזה..האם לחכות עד שאנסה לחזור?האם צריך תקופת צינון? לבדוק אולי אפשר בלי טיפול למרות ההרגשה הפנימית?וזה לא ממש בגלל הכסף...

שלום שוב,
אין בעיניי שום הכרח לחכות או לייצר תקופת צינון. אני מאמינה שהדלת של המטפלת שלך נשארה פתוחה עבורך, ואם התחרטת, או הבנת שזה חסר יותר ממה ששיערת, הרשי לעצמך להיכנס דרכה. התהליך לא הגיע למיצוי הרי, אז אם אפשרי לך לחזור, עשי זאת.

בהצלחה!