התעסקות

שלום
שמתי לב שבעיקר בקשרים זוגיים אני רואה את עצמי דרך העיינים של בן זוגי
וכמובן שבאיזשהו מקום ההשקפות שונות, וקשה לי להבין ולא מובן לי בדיוק
את העובדה שגם הבחורים איתם יצאתי ואולי גם בחורים בכללי
מוכנים להשקיע הרבה מעבר בעבודה, השעה קרוב ל9 בערב וחבר שלי עדיין בעבודה
ואתמול הצעתי לו להפגש והוא אמר שלא יוכל, ועכשיו אני מבינה שזה בגלל העבודה
ואילו מחר הוא כן הציע לי להפגש ,אני לא רוצה להיכנס לו לחיים ולהתחיל לשאול
למה מחר אתה כן יכול והיום לא, רציתי שנפגש היום בגלל איזה מופע, אבל אפשר ללכת אליו גם בפעם אחרת, כשאני שואלת אותו מראש על משהו מסויים אז הוא מסדר כך שהוא יהיה פנוי.

אבל מוזר לי איך באופן כללי בחורים כך נראה פחות רוצים לשים קו בעבודה וללכת הביתה לנוח או לעיסוקים אחרים או לחברים או להיות עם בנות זוגם או עם הילדים וממשיכים לעבוד עד מאוחר, ולא שמים קו כמו רוב הנשים שאומרות טוב אני מסיימת את העבודה נגזים ונגיד ב6 ...
אני לא מבינה מה הם לא צריכים רוצים את הזמן הפנוי שלהם?

אני ממש לא אחת כזו שרוצה אפילו להיות עם החבר שלי כל יום, יש לי את העיסוקים שלי ואני רוצה וצריכה לבד, מספיק לי אפילו פעם באמצע השבוע להתראות, וגם כשחיים ביחד, מספיק רק לדבר קצת ולתת נשיקה לא חייבים בילוי כל ערב ,וגם אם יוצא שלא מתראים איזה ערב לא מת העולם...
אבל פשוט לא מבינה את הנכונות הזו שיש לגברים עם מקום העבודה שלהם

סוג של זה נראה כאילו אין להם חיים.
אני מבינה וגם לי היו תקופות שהיו לחוצות אז מהבוקר ובאמת הייתה תקופה שגם עד הלילה למדתי, וגם כשעבדתי במשמרות היו ימים שעבדתי לילה ואז קמתי למשמרת צהריים ויום אחרי אח"צ , אבל ידעתי שזה לתקופה
במקרה של גברים זה נראה שלא אכפת להם שהחיים הבוגרים שלהם יראו ככה
עם המון עבודה.

וגם בשבתות הם עם המשפחה ,אם הם יודעים מה טוב בשבילם, את רוב הזמן
אז איפה החופש שלהם...?

יהיה מעניין לשמוע דעות שונות

אני לא יודעת למה אבל באיזשהו אופן יש בגישה הזו משהו שקצת מאיים עליי בזוגיות
שאולי אני אראה לבן זוג שלי כיותר מדי חופשייה בניגוד אליו...שלי באיזשהו מקום יותר חשוב הזמן הפנוי שלי .
אציין גם שהייתה לי דילמה וחרדות מאוד גדולות במשך השנים בהן יצאתי עם סטודנט לרפואה מהפחד מאיך החיים המשותפים יראו, בן אדם שמקדיש את כל כולו למקצוע, ובמקרה של ההוא ,הוא פחות מדי שם את הדגש על הזוגיות שלנו ,אלא יותר מדי על עצמו ועל חבריו ומשפחתו.
בזוגיות הנוכחית, בן זוגי כן מראה לי רצון ונכונות להפגש בהתאמה לצרכים ולרצונות שלי ועדיין אנחנו נותנים את הספייס אחד לשני.