התלבטות בעקבות טיפול

הי אליס,

נכון, מטרת הטיפול הדינמי איננה חלילה חיטוט בפצעים, שליפת שלדים מארונות ועירור שדים מרבצם. אם כבר, המטרה היא התפייסות עם העבר, חיבוק השלדים והתיידדות עם שדים ומפלצות...

הנגיעה בעבר בטיפול, נובעת מהעובדה המוכחת, שחוויות הילדות משפיעות באופן דרמטי על הנפש ועל האישיות בבגרות. כדי להבין את הקושי העכשווי, כדאי לברר מה הם שורשיו. פעמים רבות, ילדים מפנימים לתוך אישיותם קולות ודינמיקות משפחתיות. למשל, בת לאב מאד נוקשה, ביקורתי ומעניש, עלולה בבגרותה להיות ביקורתית מאד כלפי עצמה, נוקשה כלפי סובביה, ולנקוט בהענשה עצמית ואף הרס עצמי. נכון שאפשר לטפל בבעיות נפשיות ברמת ההווה, אך עיבוד העבר מעמיק את המודעות העצמית, ועוזר לעשות הבחנה בין ה"אני" לבין ה"אחר" שהופנם בנו.

כמו כן, עיבוד חוויות העבר עוזר לתפור תפרים בין טוב לרע, בין עצב לשמחה, כך שמושגת חוויה אינטגרטיבית ומלאה יותר. באופן זה, שחרור כעס וכאב יכול לפנות מקום גם לזכרונות חיוביים, חמלה ורצון להתפייסות.

כמובן שהמסע אל העבר צריך להיות מלווה בהתייחסות לרלוונטיות של זה להווה, בחיזוק כוחות ובמבט פרודוקטיבי אל העתיד.

אם הדברים שכתבתי נראים לך הגיוניים, פתחי עם המטפלת שלך את לבטייך ותסכולך, וראי אם היא יודעת להסביר לך את דרככן המשותפת ואת השלב שבו אתן נמצאות. גם אם תחליטי שהטיפול הנוכחי לא טוב לך, אל תאבדי תקווה, מחקרים מוכיחים שוב ושוב את יעילותה של פסיכותרפיה, גם אם הנסיון הראשון לא עלה יפה. ישנן גישות לא דינמיות לטיפול נפשי, וגם הן מצויינות.

כל טוב!

תודה רבה על התגובה המפורטת! את כותבת כל כך יפה ונוגע ללב. האם זה מקרי שהשתמשת דוקא בדוגמא של אבא ביקורתי והרס עצמי?.. כי זה נושא שמטריד אותי מאד מאד ומרגישה שזה משפיע עלי בהווה אך כמו שכתבת חסרה לי מאד האינטגרציה והחיבור להווה. ועוד משהו משום מה אני מרגישה שהמטפלת שלי לא מבינה את הקושי בדוגמא הספציפית הזו (בקשר שלי עם אבא) וכל הזמן חותרת למשהו אחר שאני לא מתחברת אליו ואני מרגישה חסרת אונים בקשר לכך. ועם כבר פניתי אני מרשה לעצמי להעלות שאלה נוספת, אני מרגישה חוסר עקביות ביחס שלה אלי כלומר לפעמים אני יוצאת בתחושה שהיא הבינה אותי ותחושה חזקה של אמפתיה ואז שבוע א״כ זה משתנה. וזה גורם לי לחוסר אימון ותסכול.האם זוהי רק חוויה סובייקטיבית שלי? אני מתנצלת על האורך אך אני מרגישה מוצפת ומבולבלת פתאום וחשוב לי מאד לשמוע חוות דעת נוספת.

שלום אליס,

אני לא מאמינה במקריות.. (-:
כנראה שהאינטואיציה שלי פגשה את המצוקה שלך.

בחרת את השם אליס, ולי זה עושה אסוציאציה לעליסה בארץ הפלאות, המציאות משתנה עבורה בכל רגע ורגע, היא לא יודעת מי היא ומי היא תהייה מחר, היא לא יודעת מי האחר, מה הוא בשבילה, האם הוא טוב או רע, שפוי או משוגע. ועם זאת יש בה כל כך הרבה כוחות ואמונה!

מאד יתכן שהחוויה המבלבלת שלך בטיפול נובעת מחוויה פנימית של חוסר רציפות, וקושי להחזיק את התמונה במלואה ובשלמותה. כך שפגישה פחות טובה ומחוברת (ובאופן טבעי יש הרבה כאלו) מוחקת את החוויה הקודמת של החיבור, וקשה לשמור על רצף פנימי יציב ועל חוויה של קשר אמיתי. מצד שני, אולי את מזהה משהו שבאמת פחות מתאים ונכון לך, וטוב להיות קשובה לזה. לא אוכל לשפוט האם תחושותייך הן "אובייקטיביות" או "סובייקטיביות".

הדרך הכי טובה להתמודד היא להעלות את כל תחושותייך, ספקותייך, לבטייך, חששותייך ומשאלותייך בטיפול באופן פתוח וכנה. ראי אם התשובות שאת מקבלת מעידות על הבנת מצוקתך, ומתוות קו של עבודה פורייה ותקווה.

בהצלחה!

שלום יקירתי ,

ישנם מקרים מסויימים בטיפול המצריכים נבירה בעבר המטופל בכדי למצוא את מהות הבעיה למצב כיום (וזה קורה עם נפגעי טראומה , תקיפות למינהם , וחסרי בטחון עצמי) .
לכן המטפל/ת שאיתו/ה את עובדת כנראה מחזיר אותך למקומות האלה אם כמובן יש צורך .
אם את לא מהמקרים שציינתי יש אפשרות שתעלי זאת בפני המטפל/ת שיכוון אותך לעבוד על עצמך כיום בהווה - שזה הרבה יותר חשוב מלהתעסק בעבר .

אשמח לשמוע , לייעץ ולכוון בהתאם .
יום נפלא מקסימה