אובססיביות?

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • אובססיביות?
    יערה
    12/08/2012

    שלום,
    שאלה,
    בכל פעם שאנשים מתעלמים ממני באיזשהו אופן, אני חשה בכעס ובאובססיביות לא נשלטת בעיניין, אני לא מצליחה להוציא את זה מהראש וזה מחרפן אותי, אני מרגישה גם שאני לא יכולה לשלוט בעצמי מבחינת דיבור, אני מספרת לאנשים שקרובים אליי שמישהו מתעלם ממני עד שיש איזשהי תגובה...
    אני יכולה גם להגיע למצב שאני נודניקית בקטעים האלו וזה יכול להתפרש כשריטה, שבעיניי ובעיניי אחרים לא נעימה בכלל..."את לוקחת דברים יותר מידי קשה" זה מה שתמיד אומרים לי.

    לפני העידן הדיגיטלי ולפני שהיו אימיילים וסמארטפונים וכל השטויות האלו היה לאנשים עוד תירוץ להתחמק וזה היה יותר קל עבורי .
    ובאמת היית קצת יותר תמים ואופטימי, אבל היום בעידן הזה שאני יכולה לדעת כל הזמן איפה ומתי אנשים נמצאים ואין סודות כמעט, זו בעיה קשה עבורי עוד יותר.

    נגיד מישהו מתחבר לפייס ישר מבינים שאפשר לפנות אליו, ופה יש קטע של חוסר יושר בד"כ אנשים לא יודעים לומר שהם עסוקים , הם פשוט יתעלמו.

    אם קורה איזשהו מצב מביך שנגיד אני צריכה משהו מאותו אדם, או לשאול שאלה חשובה, אני לא מדברת על מצב קריטי אבל גם לא מצב שטותי, אלא באמת שאני צריכה איזשהו משהו. והוא לא עונה, אני אוכלת סרטים.

    אז השאלה שלי איך אוכל להתמודד עם מצב כזה? והאם יש לכך הסבר או התנהלות שאני יכולה לאמץ.

    כרגע אני מנסה לעבוד על סליחה, ללמוד לשחרר ולסלוח, אז אני יושבת פעם ביום ומנסה באמת לרוקן את עצמי מכל הכעסים, וזה עוזר לי עד לפעם הבאה שדבר כמו זה קורה, לצערי , בזמן אמת אני לא יכולה לסלוח, אני צריכה רק את מרחב הזמן השקט שלי, וזה לא טוב כי בינתיים אני מבזה את עצמי מול אנשים אחרים ומתנהגת באובססיביות.ועושה לעצמי שם רע.

    חוץ מזה אני אדם פחות או יותר נורמלי:) במידת האפשר...בלי מחלות כלשהן באמת:)תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אובססיביות?

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אובססיביות? - תגובה

    ענבל מילר היללי
    13/08/2012

    שלום לך,

    אני מבינה את הקושי ומתחברת למה שאת אומרת לגבי העידן של היום כשכולם, לכאורה, יכולים להיות זמינים בכל עת.
    נראה לי שהמצב שתיארת יושב על קושי בסיסי להתמודד על דחיה, אמיתית או מדומינת. מה קורה כשאנו מגלים שלא בכל רגע נתון אנו נראים, אהובים, שייכים? אני כותבת כך כי זהו מצב בסיסי אנושי, רק שהיום, כפי שכתבת בצדק, יותר פשוט לחשוף את זה.
    אולי הקושי שלך יושב על תחושה מוכרת, מאיימת שאת לא מספיק מוערכת ואהובה. כנראה שהתחושה הזו היא שאחראית על הדריכות שלך ועל המאמצים הגדולים לתקן ( מה שקראת ״אובססיות״ ) כך שאת צריכה לוודא שוב ושוב שמי שצריך לתת לך את תשומת הלב, יעשה זאת, ומהר. כך את מנסה להימנע מלחוש את הפגיעות שלך ובייחוד את הפגיעה בהערכה העצמית.
    אני חושבת שלסלוח זה טוב וזו יכולת חשובה, אבל את צודקת שהיא מתאימה יותר לאחר הפגיעה, ולא לזמן בו את חווה אותה. חשוב שתלמדי קודם כל לסלוח לעצמך, ולקבל את עצמך כפי שאת, לאהוב את עצמך. אם תצליחי לעשות זאת, יש להניח שהאחר יוכל פחות לפגוע בך. דברים מהסוג הזה לומדים לאט ודרך תהליך שקורה בטיפול. אני חושבת ששווה לך לשקול לפנות לטיפול, למרות שאת ״ נורמלית״ בכל התחומים האחרים :-). זה ממש לא סותר.

    בהצלחה!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו