עזרה דחופה

שלום
מזה כשלושה חודשים אני יושבת בבית עכב פיטורים ממקום העבודה (בעקבות צמצומים).
אני נשואה ואם לילדה בת שנה. בעלי סטודנט ועליי בעצם נטל פרנסת הבית.
אני אדם שאוהב מאוד לעבוד והשגרה של מקום עבודה מאוד חשובה לו. כך שברגע שהודיעו לי על ההחלטה לפטר אותי לקחתי את הבשורה מאוד מאוד קשה.
אני ממש מתקשה לקום בבקרים (ואני חייבת כי יש לי ילדה קטנה, לארגן ולקחת לגן).
כאשר אני לוקחת את ביתי לגן אני חשה בושה גדולה מאוד על כך שאני לא עובדת, זה משפיע עליי מאוד לרמה שאני ממש ממהרת לצאת משטח הגן כדי שלא אראה אנשים עובדים.
אני חוזרת אחכ בדכ הביתה ומנסה למלא את היום בקפה עם חברות, נקיונות וכדומה, אך אני מרגישה שכל יום שעובר המצב שלי רק הולך ומחמיר.
אני לא מצליחה להרדם בלילה עכב המצב הנוכחי, עד שאני כבר נרדמת הלחץ רודף אותי בחלומות, ומאז שאינני עובדת אני בכל פעם מתעוררת מסיוט חדש.
אני לא מרוכזת, ודפקתי את הרכב כבר שלוש פעמים.
אני שוכחת דברים חשובים, ומתעסקת בעיקר בתפל.
אני מוצאת את עצמי בוכה רוב היום, ללא כל חשק לאכול, לצאת, לעשות פעילות ספורטיבית למשל או לפגוש חברות.
אני מאוד מבולבלת כל היום ואני לא מצליחה לייצר לעצמי סדר יום בשום דרך.
גם בסופי השבוע, אני לא מתכננת שום דבר.
בעצם נותנת לימים לעבור. ותחושת החרדה, העצב והבדידות רק גוברת.

מה אוכל לעשות במצב כזה?
אין בי שום כוח שגורם לי לעשות דברים אחרת, אני מרגישה כבויה לגמרי ולא מצליחה לצאת מזה.
אשמח אם תוכלו לעזור לי.