התייעצות לגבי ויכוח שהיה לי עם פסיכ

שלום לך,
אני בטוחה שהסיום העגום הזה לקשר הקצר שנוצר בינך לבין המטפלת שלך הותיר אותך בהרגשה לא נעימה. נדמה לי שמה שקלטתי בדברייך זה כעס ותחושת עוול, לצד תחושת אשמה מסוימת על ההתפרצות מול הבקשה שלה לתשלום. חבל שזה לא משהו שאפשר לעבד עוד וללמוד ממנו משהו במסגרת הטיפול. אם יהיה טיפול אחר בהחלט מציעה לך למצוא את ההזדמנות לספר על התקרית הזו, כי היא עשויה להשפיע על התנסויות בטיפול בעתיד.
אני לא חושבת שמקומי לחוות דיעה על הבקשה של המטפלת שלך לתשלום. זה שיקול אישי של המטפלת שלך, הוא כנראה לגיטימי, למרות שאני מבינה גם את תחושותייך. הרי בסך הכל היא יכלה גם לא לדרוש תשלום, כפי שעשתה המטפלת הקודמת שלך.

יש גוף שמפקח על הפסיכולוגים. הם כפופים למשרד הבריאות, ועובדים תחת רישיון שניתן על ידו. אני לא חושבת שיש לך עילה מוצדקת לפנות לגוף כזה מכיוון שלא נעשתה כאן שום פעולה לא חוקית. הכי קרוב שאני יכולה לחשוב עליו זה ועדת אתיקה, שם מטופלים יכולים לדווח על התנהגויות של מטפלים שאינן עולות בקנה אחד עם רוח המקצוע והאתיקה המחויבת. גם כאן אני בספק אם ניתן להתערב לטובתך.

אני מציעה לך להניח לזה, המלחמה כנראה לא תקדם אותך. אני מבינה שאת מונעת כעת חזק מהרצון לתקן את העוול כי נפגעת מאוד וכי את מרגישה מנוצלת. ויחד עם זאת, אני חושבת שחשוב שתוכלי לראות לטובתך שמה שקרה לא היה מתקפה ישירה עלייך. משהו ביניכן לא התחבר וזה בסדר. אני חושבת שלזכותך אפשר לזקוף את ההחלטה לדאוג לעצמך ולא להישאר במקום שלא טוב לך. זה לא מובן מאליו. מכאן, נסי להשתמש בכוחות האלו שלך כדי להמשיך הלאה. למשל, למצוא מטפל או מטפלת אחרת שיעזרו לך לתקן את החוויה ולגדול עוד.

היי בטוב,

נשמעת די נבלה סליחה על הביטוי. מה הבעיה לכתוב מכתב קצר?
לא יפה.

אני ממליצה על טיפולים אלטרנטיביים. בעיניי הם יותר עוזרים מפסיכולוגים. -כמובן-חשןב מי וכו. סדנאות לימוד ימימה למשל, טיפולים אישיים אצל פסיכותרפיסטים למניהם. חשוב רק להיות מרוכז, לקחת אחריות על עצמך ולהוביל את מושכות הטיפול.


לפסיכולוגים של הפורום אני כן מפרגנת ;)