הטוב היותר עבור התלמיד

שלום לך אורית.
ראשית, מחמם את הלב לראות את האיכפתיות שלך כלפי הנער הזה. כנראה שאת מסוג המורות שרואות מעבר, אך מאוד ייתכן כי יש משהו בנער שגייס אותך לרצות לעזור לו. למרות שלא נכח בכיתה י' וכשל בהבטחותיו, את אינך מוותרת עליו בקלות ואולי חשה כי יש בו משהו ששווה להתעקש עליו. אני רוצה לומר לך כי גיוס לעזרה הינו כח של אדם , גם אם אינו במודע ונראה כי הנער הזה מצליח לגייס אותך לעזרתו.
את מספרת על נער בעל יכולות לימודיות טובות אשר החל להדרדר בתפקודו בכיתה ט'. לא ציינת בדיוק האם גירושי אביו היו בתקופה זו, אך ייתכן והוא חווה משבר נוסף של פרידה שטלטל את עולמו. בנוסף, האב בוודאי היה פחות פנוי לעזרתו. אין זה מתמיהה שהנער אובחן כבעל קשיים רגשיים ונראה כי כיתה י הייתה משברית מאוד עבורו. למרות זאת, הוא מגלה רצון להמשיך וללמוד בכיתה יא, ואף רוצה להאמין שידביק את החומר הלימודי. מבחינה רגשית, הוא החל טיפול אצל פסיכולוג ועתיד להיות מטופל תרופתית, כך שההחזקה הרגשית שהוא מקבל, בתקווה, תחזק אותו ותסייע לו לצלוח את האתגרים.
נראה לי כי הנער זקוק בעיקר לאמונה שלך בשלב הזה. לתמיכה שלך. באמת אין לדעת אם יצליח, אך אין דרך אחרת מאשר לנסות. להאמין בו. לחזק אותו. לדאוג לו. להתבונן בו בעיניים הרוצות בטובתו. ייתכן והעיניים שלך הינן העיניים היחידות שמביטות בו כך. אולי לא, אבל הסיכוי הקלוש שאולי כן, עשוי לבטא עולם ומלואו.
את פנית לפורום בשאלה אודות נער שאינו בנך, אך ככל הנראה, חשוב לך מאוד. התעניינת בו, רצית בטובתו. המשיכי כך השנה. זה הכי הרבה שתוכלי לעשות עבורו ובהקשר הלימודי, או שייסתדר מצבו, או שלא, אך יכול להיות שזה הרבה פחות חשוב מההתעניינות שלך והדאגה לשלומו.
אני מחזקת אותך.