אשמח לתגובה

שלום לך שירי.
אני קוראת את המצוקה העולה מהודעתך, את חוסר ההבנה שלך לגבי מה שקרה לך? מה השתנה בך? הרי הכרת את עצמך כאדם שהכל "קטן עליו" ולפתע העולם נהייה ככ הרבה יותר מלחיץ ומסובך, ייתכן וללא קשר לחוויות חיצוניות. הרי גידלת ילדים, התמודדת עם החיים, ולפתע, הגמישות הזאת נעלמה לך וכל דבר ששובר את השיגרה שלך הופך להיות בלתי נסבלו מכניס לחץ. את מתארת מצב בו את מנסה להמשיך כרגיל אך בתוכך מתחוללת סערה. כאילו מנסה להמשיך ולדבוק במה שהיית אך הרגש אינו מוותר לך. הוא דורש התייחסות ולא התעלמות. והתוצאה הינה שאת הופכת מותשת וכנראה גם הנסיונות שלך להכחשת המצב אינם אפקטיביים מספיק מכיוון שהסביבה שלך חווה את הלחץ שלך.
שני דברים לי אלייך. ראשית, שאלי את עצמך מה קרה בתקופה הזו? איזה שינוי ארע בחייך? ילדים? עבודה? אובדן שחווית? האם משהו במציאות חייך השתנה וגרם לך לטלטלה מסויימת? ואולי לא. אולי העשור הזה של חייך מזמן לך למידה נוספת על עצמך. העשור התפקודי בו פעלת כמכונה משומנת נרגע וכעת יש לך יותר פנאי להתבונן בעצמך. אולי זה אפילו מלחיץ. אולי את לא ממש יודעת מה לעשות עם זה. אולי את חשה שעובר עלייך שינוי אך אינך מסכימה להתייחס אליו, להקשיב לו. לכבד אותו.
שנית, אני מציעה לך להקשיב לסימנים העולים מתוכך. לכבד אותם כמבקשים ללמד אותך משהו על עצמך, לקחת את תחושותייך כהזדמנות לצמיחה וגדילה שיכולה לקרות בכל גיל וגיל, לא להתעלם מהסערה הזאת שאינה מבקשת לחלוף, אלה רק לקבל התייחסות.
התהליך הזה, רצוי שילווה באיש מקצוע שיוכל לשמור עלייך מהסערה, אולי לתת לך כלים להרגיעה, ובעיקר, להבין אותה ולא להתעלם ממנה וללמוד ממנה משהו על עצמך.

המון בהצלחה לך ואל תוותרי.

ראשית תודה על תשובתך, אני לא יכולה להצביע על משהו שקרה לי לאחרונה, גם נושא הגיל לא באמת מעסיק אותי.אני מרגישה שעייפתי, רוצה לפעמים שלא יטילו עלי מטלות, וזה לא קורה, החיים באמת מאוד דינמיים ונמרצים אין זמן לכלום, ואין לי זמן גם לעצמי. את אומרת לי לכבד את התחושה שאני מנסה להדחיק ולהתעלים ממנה, איך? מה אני אמורה לעשות סתם אם פתאום אומרים לי שמגיעים אורחים, ולי חשוב שהבית יבריק והארוחה תהיה משולמת וזה מלחיץ אותי ברמות קשות, או עבודה שאני חייבת לבצע ולא באמת רוצה כי די כבר עשיתי ועבדתי כל חיי. איך יוצאים מהלוף הזה?

שלום שירי...
אז יש את הצרכים שלך שהשתנו, לפנות יותר מקום לעצמך, להוריד את הקצב, לנוח. ויש את החיים שאינם מותאמים לצרכים שהשתנו. ייתכן וחלק מההגדרה שלך כלפי עצמך מה נכון לך בתקופה זו של חייך, תועבר גם לסביבתך ותשנה ולו במעט את חייך שלא ייהיו כה לא מתואמים עם צרכייך כיום.
נראה כי נושא הגבולות שאת מציבה הינו משמעותי. מה נכון לך ומה עובר את הגבול שלך וגורם לך לעייפת ותסכול.
את שואלת איך לכבד את תחושותייך? ההכרות עם תחושתייך, צרכייך, גבולותייך הינה קריטית לשלוותך הנפשית. בדיוק במקום הזה הצעתי לך לפנות לטיפול כדי לבדוק את הנקודה של ה"איך". אך לפני האיך, צריך להבין מה גורם לגזילת האנרגיה הזו. מה נכון לך היום ואיפה את אינך מכבדת את תחושותייך, את צרכייך וגבולותייך.
בהצלחה