צחוק יפה לבריאות, כך לפחות אומרים!!

אנו צוחקים כאשר מספרים לנו בדיחה טובה, או כאשר אנו נתקלים בסיטואציה מפתיעה- השינוי המפתיע בכיוון החשיבה הרגיל גורם לנו לתחושת הנאה ולפרץ צחוק.

האם גם במבוכה המצב דומה?
זה מה שמצאתי בגוגל על צחוק מתוך מבוכה -" בן אדם נבוך עלול לאמץ את הצחוק כדי להסתיר את מבוכתו - כמו אדם מפוחד שחש בצורך להסתיר את חרדתו אל מול סיטואציה מאיימת יאמץ את הצחוק כדי להתל בצופים שיגזימו בכוחו בהניחם שהסיטואציה קטנה עליו עד כדי שהוא מתייחס אליה כאל משחק."

מה דעתכם? האם צחוק של מבוכה לא יכול להגרם מאותה סיבה כמו ששומעים בדיחה טובה ? מבוכה נגרמת עקב סכימה שבנוייה אצלנו בראש לגבי התנהגויות מסויימות המתאימות לסיטואציה מסויימת. אדם שלא מצליח להתאים עצמו לסכימה מרגיש מובך..

תחשבו על פליטת פה בפורום של אנשים מכובדים, או בחור חדש שמתקבל לחברה שלכם ומדבר בשפה שונה ... אתם יכולים למצוא את עצמכם מובכים ולא ממש יכולים לשלוט על הצחוק , כמה שזה לא נעים לצחוק לו בפרצוף...

אם כן , האם אפשר לומר שהעקרון במה שגורם לנו צחוק הוא שבירה של סכימה שיש לנו/ הפתעה שלא ציפינו לה/ שבירה של מסלול קוגנטיבי בפרט אחר מפתיע??