מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- הצילוקרן20/09/2012
לא יודעת מאיפה להתחיל והאם זה בכלל המקום, כתבתי הודעה זהה בפורום אלימות במשפחה...
אמי סובלת מאלימות מילולית ונפשית בעיקר (מדי פעם גם פיזית) מצד אבי זה יותר מ-30 שנה. גם אחיי ואני חטפנו כל חיינו. כעת אנחנו פחות חשופים לכך כי כבר שנים שאנו לא גרים בבית אך אמי ממשיכה לסבול.
אבי מוגדר אדם נכה על סעיף נפשי 90 אחוז, מזה בערך 4-5 שנים. אני לא יודעת על אילו סעיפים אבל זה קשור לדכאון ולמצב אובדני. הוא היה מטופל אצל פסיכולוג ואף היה באשפוז יום לפני שנתיים-שלוש אך מזה כמה חודשים שלא מטופל כלל (טוען שרוצה לחזור לטיפול אבל במרכז הפסיכולוגי אף אחד לא עונה...), ועד כמה שידוע לי הוא נוטל כדורים פסיכיאטריים כלשהם. בנוסף הוא אלכוהוליסט.
איש ממכריינו וקרובי המשפחה אינו יודע על כל זה. אבי ממש טוב בלהסתיר זאת היות שהוא אדם אינטיליגנטי בצורה יוצאת דופן, אקדמאי שעבד במשרה רמה מאד. מסוג האנשים שאף אחד לא יחשוד בהם שהם לוקים בנפשם ושהם אלימים.
לפני 3 שנים אחי הגדול מנישואיו הקודמים של אבי התאבד ומאז מצבו הנפשי של אבי הדרדר עוד יותר והסובלת מכך היא בעיקר אמי. מהרגע שהוא מתעורר בצהריים (!) ועד שהוא הולך לישון לפנות בוקר הוא מאמלל את חייה, מאיים אין ספור פעמים ביום שהוא יהרוג אותה ושהוא מת כבר לחנוק אותה, צורח ומקלל ללא הרף. צועק שארוחת הצהריים לא טעימה לו, ומניף לעברה אגרופים (באופן מאיים ללא פגיעה פיזית) כשהיא הולכת לנוח כי לא מוצא חן בעיניו כשהיא לא טורחת אחריו. אי אפשר לדעת מתי הוא פתאום יקפוץ עם העצבים שלו. הוא בלתי צפוי ואין לדעת מה יעורר אותו.
אמי בדר"כ עונה לו ולא חוששת ממנו ומנוסה כבר בכיצד "להרגיע" אותו.
עד היום כששאלתי אותה למה היא לא קמה ועוזבת או מרחיקה אותו מהבית היא פתרה אותי בתרוץ שהיא בכלל לא מתייחסת לצעקות שלו, שהיא אטומה לכך ושזה לא מזיז לה ושחוץ מזה אם היא תעשה משהו כזה אז הוא פשוט יהרוג אותה, ואם היא תחליט לברוח או להסתתר מפניו אז הוא יבוא אלינו הילדים בטענות והיא לא רוצה להפיל אותו עלינו.
אך היום, בעקבות ארוע קיצוני עוד יותר שקרה אתמול, בפעם הראשונה בחייה אמי הודתה שאינה מסוגלת יותר ושחייבים למצוא דרך להוציא אותו מהבית מבלי שהוא יוכל לחזור ומבלי שהוא יוכל אי פעם לאיים עלינו. היא אמרה שבגלל שהוא חולה נפש היא לא חושבת שאפשר לעצור אותו וממה שידוע לי כלל לא קל לאשפז בארץ אדם בכפייה, ובאיזשהו שלב בכל מקרה משחררים.
גם לעזוב זה די בלתי אפשרי מבחינתה. הוא פשוט יפנה אליי (אחי גר בחו״ל ואני היחידה שהוא עוד יכול להיטפל אליה). מה שסביר שיעשה אם אימי תיעלם לו הוא שיעלה על מונית לביתי וכאן איני יודעת מה יעשה. אני מפחדת. יש לי תינוק בן שבועיים, ואין לי כל כוונה לשנות את אורח חיי בגלל אבי!
בנוסף, הוריי אמידים מאוד ואמי חוששת לנכסים המשותפים ולירושה. אותי הוא כבר נישל (ממש הלך לעו״ד ושינה את הירושה) בגלל שאני היחידה שמעיזה לענות לו כפי שמגיע לו.
הקיצר, מה עושים?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הצילו - תגובה
ענבל מילר היללי21/09/2012שלום לך,
הסיפור שלך באמת נוגע ללב, ומעביר בבהירות את המצוקה שלך, בצורך הדחוף בהצלה של עצמך ושל אמך, בתוך מצב בלתי אפשרי שמרגיש כמו מבוי סתום. בכל פיתרון שאת מעלה יש מחירים כבדים לשלם וסיכונים גדולים לקחת.
אני מבינה שאמך, ובמידה מסוימת גם את, התרגלתן לחיות תחת צלו המאיים של גבר כוחני וקפריזי, שלא ניתן לצפות את צעדיו, המייצר טרור ותחושת איום ופחד תמידיים בתוך המשפחה. לצד זה, הוא מתעתע בכל האחרים, מנהל פער אדיר בין איך שהוא בתוך הבית לאיך הוא מחוצה לו. חוויה של בדידות גדולה עבורכן, לעיתים אולי של שיגעון. זה ברור שאת מזדהה מאוד עם אמך, חיה אותה קצת בתוכך, למרות שבנית לעצמך משפחה משלך.
אני מאוד מבינה את ההתגייסות שלך מול אמך, את התקווה הזו שסוף סוף היא תצליח לסלק אותו מחייה, ותייצר שקט וביטחון עבור עצמך ועבורה ( פנטזיה שוודאי מוכרת לך גם מתקופות אחרות בחייך). ויחד עם זאת, זו שאלה גדולה האם באמת הדבר יהיה אפשרי. אני חושבת שאולי אמך הגיע לשלב כזה בחייה שהיא יכולה להכיל את האפשרות שתיפרד מאביך, זה טוב, אבל מכאן ועד שיקרו הדברים, אם בכלל, הדרך ארוכה.
הטוב ביותר שתוכלי לעשות לכעת זה לשלוח את אמך לתחנה למניעת אלימות במשפחה ברווחה, ושם אולי היא תקבל כלים להתחיל לכונן איזשהו שינוי בחייה.
אבל מעבר לכך, יתכן שיהיה עלייך להכיר שלא תוכלי לעשות. אלו החיים שלה. קשה לעמוד מהצד ולראות אותה כך, אני מבינה, אבל לפעמים צריך לקבל שאי אפשר להציל את מי שלא יכול או מוכן להינצל.
נשמע לי שלמרות הרקע הקשה של חייך הצלחת להקים משפחה, ואני מקווה שבחרת בחירה טובה בזוגיות שלך, כזו שמאפשרת לך יצירת שינוי גדול מאיך שחיית כבת לאיש כה אלים.
היי בטוב ובהצלחה,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהזהו??!!
ללא שם22/09/2012מילות תנחומים ככוסות רוח למת??!! איך יתכן שאין פתרון לזעקה קורעת לב?!
מדובר באנשים מבוגרים וחסרי אונים שאין גוף או גורם אחד שיכול לתת עזרה...
אני רוצה לדעת (וסליחה שאני נסערת...) איך עובד אשפוז בכפייה? והאם זה יועיל אם נשתול מצלמה נסתרת שתתעד את המתרחש בבית?
אלוהים שיעזור!!!!!!!!!! עולמנו חרב!!!!!! מה עושים???!!!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהזהו??!! - תגובה
ענבל מילר היללי04/10/2012שלום לך שוב
אני באמת מבינה את הסערה שאת נמצאת בה, את הזעקה, התסכול הגדול ואת האכזבה מהממסד וגם מהתשובה שלי.
תביני, למרות הרצון לסלק את אביך מהמשוואה, מבחינה נפשית, אין אפשרות לתת לו עזרה בכפייה. אשפוז בכפייה, עליו שאלת, עובד רק כאשר האדם פסיכוטי- כלומר השיפוט שלו פגום, והוא אינו קורא את המציאות כפי שהיא. זה כנראה לא המצב של אביך, לכן הוא לא יאושפז.
מנגד, וזה כבר פחות התחום שלי, אתם יכולים להפעיל את המשטרה, אם את חוששת לפגיעה פיזית בך או באמך. נסי להתייעץ בשרותי הרווחה, ושוב, הפני את אמך לתחנה למניעת אלימות במשפחה, גם זה בשרותי הרווחה.
כל טוב,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהקרן = מיקה
קרן06/10/2012למי שאולי תוהה איך השם השתנה פתאום... כתבתי בפורום אחר תחת השם קרן וזה השתנה גם בפורום הזה...
בכל מקרה...
תודה רבה לכל מי שכתב לי כאן, זה מרגיש לא לבד שלמישהו הצרות שלי מזיזות.
לענבל, אני יודעת שאת עושה כאן עבודה קדושה אבל את פספסת את התסכול והמצוקה שלי. אני באמת מחפשת פתרונות פרקטיים לבעיה הזו שנקראת אבא שלי ולא אמפטיה - זו לא תציל את חיינו... ואין לי שום כוונה להכיר בזה שלא אוכל לעשות כלום, כפי שהצעת...
אם יש מישהו שיכול לעזור ולספק אינפורמציה מועילה אודה מאוד:
מהן הפעולות שיש לבצע כדי להרחיק את אבא שלי מהבית? הוא המסוכן, ייתכן מאוד שגם לעצמו, והוא צריך טיפול כלשהו. גם אם לא ניתן נפשית לרפא אותו (אינני מצפה שיחזירו לי אבא מהחלומות כמו שתמיד רציתי), הרי לא ייתכן שאדם כזה "יסתובב חופשי" מה שנקרא. האם התקנת מצלמות בבית יכולה לעזור לנו? או שהאופציה היחידה של אמי הוא שהיא תעזוב את ביתה? זה פשוט נשמע לי לא הגיוני שאדם מטיל אימה וטרור, מאיים ואלים והקורבנות הם אלה שצריכים להמשיך לסבול. בנוסף, אם ובמידה שאמי פשוט תצא מהבית ותעלם, מה יהיה על אבי? מאז ומעולם שירתו אותו, הוא בקושי יודע להפעיל את המיקרו! (כן, זה אירוני שאדם עם תארים לא יודע לחמם אוכל), ועם כל המרה השחורה שאופפת אותו, הוא עלול להתאבד. ולמרות שבאיזו מידה יש לי משאלת מוות עבורו, שפשוט יעלם מחיינו, אני לא רוצה שזה יקרה... מה, פשוט משאירים את האיש לבד בבית?
איך מאשפזים אדם? למי להתקשר? מה לעשות? תכלס, מה לעשות??? מבלי לברוח מהבית או ללכת למקלט לנשים מוכות (שאין שום סיכוי בעולם שזה יקרה). כאמור מדובר באדם שמוגדר וידוע כנכה נפשית והוא מסוכן למשפחתו!
יש פה מישהו שבאמת באמת יודע איך זה עובד או אולי מכיר מישהו כזה?
תודה
קרן (מיקה)* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמיקה יקרה...
ללא שם22/09/2012במקרה נכנסתי לפורום והזדעזעתי לראות את זהות המקרה שלי לשלך! רק הפוך...אבי הוא שסובל מאימי...המצב אצלנו גרוע ביותר ולאן שלא פנינו נתקלנו באטימות מוחלטת!!! אני ואחיי מרגישים אבודים בים של צרות ולא יודעים מה לעשות.
עצוב לדעת שיש אנשים שסבלם גדול מנשוא ואין בידינו לעזור ואין מקום לפנות ולבקש עזרה. בכל פעם שהזמנו איש מקצוע לאבחן את אימי, היא מצליחה לעשות "הצגה" ולהפוך עורה ל"מלאך" ואז אינה מאובחנת כראוי והסיוט ממשיך...
היום אנחנו כבולים במצב נוראי (שהתחיל בערב החג ונמשך עד לרגע זה) כולנו לא מתפקדים ולא יודעים איך להציל את אבא שלנו! אם יש לך מידע שיכול לעזור אשמח לדעת! מפחיד לראות את הזעקה "הצילו" שאני גם זועקת...ואין קול ואין עונה :(
למה צריך לחכות שיקרה אסון??!! אחר כך שקוראים בעיתון או שומעים בחדשות על מקרה מחריד ומצער, רק אז, ולא תמיד, מפיקים לקחים...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלמיקה וללא שם-בדוקנה אפשרות שהאב
אבנר26/09/2012או האם המתעללים יעברו מיבחן פסיכודיאגנוסטי.
מבחן זה עוקף בדיוק את יכולת "ההצגה" של האם ויכולת האב "ללבוש" זהויות שונות בבית ומחוצה לו.
מבחינה זו האיבחון הינו אובייקטיבי במידה רבה,לא מוחלטת.
ייתכן זה אפשרי רק בכפיה בהנחה שהם לא כל כך ישתפו פעולה.
שווה בדיקה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלמיקה-תגובת הפסיכולוגית קוממה אותי
ניני03/10/2012הסיפור שלכם מוכר לי באופן אישי. בצורה קצת שונה.
מספר דברים חשובים ופרקטיים עבורכם- (מטריף אותי התגובות המרוחות האלו שמזדהות עם רגשות כמו של הפסיכולוגית שענתה כאן. כאילו-הלו? הכותרת שלך צעקה הצילו......!)
דבר ראשון-את ואמא שלך צריכות לברר במשטרה או במקלט לנשים מוכות מה עושים בכזה מצב. ויחד אתם להכין תכנית פעולה סודית.
מאוד חשוב שתשמרו על סודיות מוחלטת. אנשים כמו אבא שלך (בעיקר משום שהם לא צפויים)- הם אנשים מאוד מסוכנים. אסור להקל ראש בזה.
ידוע לי שבמקלט לנשים מוכות יש תכניות מיוחדות לנשים שמתכוונות לברוח מהבית מבלי ליידע את הבעלים המתעללים שלהן.
מכינים מקום מסתור, מתכננים במדויק, שומרים על קור רוח, ובעיקר נשארים עם אצבע על החיוג המהיר למשטרת ישראל. בלי לפחד.
אני לא מתכוונת להשמע מלחיצה, אני פשוט יודעת (מנסיון!!!) שאסור לשחק עם אנשים כאלו. אלא לשים סוף למעללים שלהם ובתור התחלה להתרחק מהם כמו מאש. לברוח הכי רחוק וליצור מעטה הגנה פיזי.
אולי תתחילו בלשבור את קשר השתיקה ולשתף חברים קרובים-לפחות חברים של אמא שלך-שיוכלו לעזור ולתמוך בה.
בשורה התחתונה- להכין תכנית בריחה חשאית, להתרחק, ולהזהיר כמה שיותר גורמים-משטרה, פקידי סעד, גורמים למניעת אלימות במשפחה-חברים- שאביך אדם מסוכן.
אולי תשכרו עורך דין ואיש מקצוע נוסף-מטפל או מומחה באנשים אלימים בסגנון של אבא שלך (ציינת שלאמא שלך יש תקציב) שיעזרו לכם בתהליך.
אם תרצי- אני יכולה לערוך בירור קצר כדי להבין למי באמת פונים, אבל אלו בגדול חלק מהאפשרויות.
ובעניין הנישול של אמך מהצוואה/גזילת כספים שאולי תהיה כשייפרדו:
אני יודעת שכואב לחשוב על הפסדים כאלה, אבל שום דבר לא משתווה לשלוות נפש וחיים בריאים.(וחוצמיזה בשביל זה יש עורכי דין.)
חיזקו ואימצו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אנוכיים ומרוכזים בעצמכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

