מחלה חשוכת מרפא

אני חולת סכיזופרניה 14 שנה. זה הגיע להכל. OCD ופאראנויות ודכאון וכל סוגי הסכיזופרניה. אחרי 19 אישפוזים נשברתי. קשירות ומשברים. איבדתי את כל החברים. 10 שנים אני לא עובדת ואף אחד לא מצליח להרים אותי משם. כשאני מצליחה בחיים אני מקבלת התקף ותמיד מנסה להרגיש מכורה וזורקת את הכדורים בשביל הגבר הבא וגורמת לו לזרוק אותי. אני כבר לא יודעת מה זה לאהוב. החיים שלי סיוט. יש לי גם בורדר ליין ככה שאני לא בדיוק חיה. תעזרו לי אם תוכלו. התייאשתי. עוד לא קיבלתי את זה שאני חולה14 שנה יותר. יש לי פטפוטים בלילה בראש במקום שינה המשפחה רחוקה הבית שומם ואני לבד בלי עבודה כל היום מעשנת סיגריות.. לא האמנתי שאגיע למצב כזה. תמיד חשבתי שאני אהיה כוכבת. המציאות לא רק שאני לא רואה אותה הורסת אותי. הדכאון מחמיר עם אנטי דכאוני. פשוט בן אדם סוג ב'. פעם אנשים כמונו היו מתענים בהם. אני מתעללת בעצמי 24 שעות. וכל זה אחרי שתמיד הייתי מוכה וילדת רחוב. נשבר לי. פשוט נשבר. אין לי כסף לפסיכולוג. מגיל 12 הכריחו אותי להיות מטופלת וזה לא עזר. קשה לי עם אנשי מקצוע. ההורים שלי היו כאלה. על כל גבר יש השלכה והעברה של אבא שלי ותמיד הם דומים לו. אני מרגישה רע נורא ייאוש איום ולא סובלת את עצמי בלשון המעטה. אני שונאת את עצמי. שלא ישקרו ויגידו שאני יפה מיוחדת. אני חולה רעה ומכוערת בנשמה. והיה לי את אלוהים כל החיים אבל זה היה חבר דמיוני. איבדתי הכל. אין לי סיבה להמשיך. את כל התפילות מכירה בעל פה נתתי שעורי תורה לבנות במחלקה סגורה קראו לי מבני ברק צדיקה. והכל שקר. וכל דבר סרט של שעות ולאף אחד אין כח אליי אבא שלי הביולוגי אומר שכלום לא יעזור לי. תנסו לעזור לי אני דומעת מרב כאב. מקווה שאני במקום הנכון. אולי יגיע גלגל הצלה. תודה.