אני לא מבין מה קורה לי

אני גם לא מסוגל להחליט החלטות בעצמי כי אני פוחד מהתגובה של אנשים להחלטות שלי. אפילו אם יבקשו ממני לבצע החלטה פשוטה כמו לבחור פתק מבין כמה פתקים בצבעים שונים, אני לא אעשה את זה כי אני פוחד שיסיקו משהו עלי לפי הצבע שבחרתי. אני לא בוחר בעצמי. אני תמיד מבקש ממישהו לבחור בשבילי, או בוחר את האפשרות הראשונה כשאני דואג לציין שבחרתי באפשרות כי היא הראשונה שהוצגה.

אני לא מסוגל לדבר נורמלי עם אנשים כי כמעט כל תשובה שלי לשאלה היא "לא יודע". זה מפחיד אותי יותר מדי לחשוב על תשובה ואני מרגיש כאילו מישהו שם לי חומה במוח ואני לא יכול לחשוב על תשובה.

תעזרו לי, אני מרגיש כאילו אין לי אישיות ואני בכלל לא בן אדם...

שלום לך יגאל...
חוויות לא פשוטות עוברות עלייך בתוך נפשך. אני מבינה כי אתה תלמיד תיכון, בשיא של גיל שהזהות העצמית נבנית. גיל מבלבל ומתעתע שלעיתים מתוך הבלבול באמת אין כבר מושג מי זה אני? אתה אומר שייש לך חיי חברה נהדרים, אבל מתאר חרדה עצומה לכל אשר תלך, פחד לצאת מהבית ללא החברים התומכים שלך, וחרדה להביע את דעתך את העדפותייך ואת טעמך שלא תחשף כטיפש.
נראה כי הבטחון העצמי שלך מעורער ביותר ואולי לא קיבלת מספיק חיזוקים לעצמך, להיותך מוצלח באופן כזה שייבנה אצלך ביטחון עצמי יציב ובטוח.
פעמים רבות כאשר החרדה מציפה מתחיל מעגל קסמים שלילי אשר במטרה להמנע מהתוצאה הקטסטרופלית, האדם נמנע מהתמודדות עם הסיטואציה שעלולה לעורר את החרדה ומתכנס עוד ועוד בעצמו. אז הפחד גדל כמו כדור שלג ואין גם הזדמנויות שיכולות להרגיע את החרדה כמו למשל, שאמרת משהו ולא זכית לביטול אלה להתפעלות. לעיתים, ההמנעות קורית כבר ממה שנקרא "הפחד מהפחד" הפחד לחוות את החרדה גורם בעצמו לחרדה ולנסיונות ההמנעות ממנה.
אני מציעה לך לפנות להורייך ולבקש שייקחו אותך לטיפול. החרדה אותה אתה מתאר הינה מסוג של חרדה חברתית, מכיוון שהיא מול אנשים ומעוררת קושי להיות איתם באנטראקציה, ועולות תגובות חרדתיות פיזיות ולא נעימות מהן אתה מנסה להמנע.
אם אינך מצוי בתקשורת עם הורייך אתה יכול לפנות ליועצת בית ספר או למורה שאתה חש קירבה אליה ולבקש עזרה.
בכל מיקרה, ייתכן וייהיה נכון לשלב, טיפול קוגנטיבי התנהגותי, המטפל באופן החשיבה השלילית שלך כלפי עצמך ובהתנהגויותך הנמנעות.
אל תשאר לבדך עם החרדות...תבקש עזרה. אתה בתחילת דרכך ויכול להשתחרר מהכלא הו אתה מצוי לחיים משוחררים ומלאים הרבה יותר.