אין לי טעם לחיים ואני בדיכאון

שלום לך,

הגרושים של הורייך כנראה יצרו טלטלה גדולה בחייך, ואפשר להבין. החיים מאוד משתנים אחרי דבר כזה, איבדת דבר שנתן יציבות מסויימת לחייך ( עם כל זה שאולי לא היה קל בבית גם לפני, כמו שבדרך כלל קורה), אבל עכשיו את צריכה להסתגל לתא משפחתי חדש, מסובך וזר. לא בטוח כמה את קושרת בין מה שקורה לך כרגע לבין הגרושים, ואיך קיבלת את הדברים, אבל אני בטוחה שיש לזה השפעה רבה.
עוד אני רוצה לומר לך, שאני חושבת שאת קוראת יותר מידי על אבחנות ומצבים נפשיים באינטרנט. אני מבינה שחשוב לך להבין מה קורה לך, ושאת כנראה מרגישה מבולבלת ואבודה כרגע, אבל לאבחן את עצמך דרך האינטרנט לדעתי רק יוסיף בלבול. מה שנראה כמו הפרעה דו קוטבית או דיכאון, דרך המאפיינים האבחנתיים באינטרנט, פעמים רבות אינו כזה.
טוב שיש לך חברים שאת מרגישה איתם בנוח, זה לא מובן מאילו, וגם שניים טובים, עדיפים על פני חברים רבים שהקשר איתם שטחי יותר. את נשמעת כמו נערה שיודעת להסתכל פנימה לתוך נפשך ולחלוק את מה שאת מרגישה, אז תעשי זאת בתקופה הזו, ונסי להיתמך במי שנוח לך שיתמוך בך. גם המוזיקה היא כלי טוב, וטוב שיש לך את זה בחייך. אז מה אם את קצת עצבנית? מותר לך, וגם אם לאחרים זה לא יהיה נוח, כל עוד אינך פוגעת בזדון במי שחשוב לך, זה בסדר. את עוברת תקופה לא פשוטה.
אבל.. חשוב שתלכי לטיפול, כדי לעבד את מה שקורה לך, להבין, ולמצוא קצת שקט. גם אם היה לך בעבר פחות מוצלח בטיפול, קרו דברים מאז, ואת במקום אחר. נשמע שזה יועיל לך.
אם את חוששת לשתף את ההורים, פני למרפאת מתבגרים באיזור מגורייך, שם אינך חייבת לשתף אותם. אבל אם תוכלי בכל זאת לשתף, ולקבל את תמיכתם בצעד הזה, עדיף.
היי בטוב,