מחסור

שלום
התקופה הזו בחיי כולם היא של התפתחות הן ברמה של לימודים לתואר או לשם קבלה לתואר והתחלה כזו או אחרת של מערכת יחסים יותר בוגרת ואמיתית
אני גם בשלב כזה העניין הוא שאני חושבת שבגלל שזהו המצב בו חבריי נמצאים
אני "מפחדת" לחשוב על להפרד מהחבר שלי למרות שהקשר טוב ואנחנו גם מדברים בפתיחות על דברים, אבל עולות בי תהיות לא מעטות, ואני חוששת שאם אעזוב אותו ארגיש במחסור נורא גדול כי כרגע אומנם יש לי מה לעשות בזמן הפנוי שלרשותי אך הרבה מהזמן שהייתי רוצה להיות בחברת מישהו או לבלות עם מישהו החברים עסוקים בעבודתם/לימודיהם ונדמה כי את יתרת הזמן מקדישים לבן/בת הזוג
כך שנוצרת לי הרגשה שיהיה לי מאוד חסר הביחד שיש בזוגיות

אציין כי חבריי רואים את בני זוגם סביבות 3 פעמים בשבוע או יותר
ואני אומנם מבלה משישי בערב עד שבת בערב עם חברי אך לא במהלך השבוע
סוג של הרגשה בעיקר בימי שישי שאם לא אהיה עם בן זוג ברור לי שאהיה לבד
לא שיש לי בעיה להיות לבד אבל גם ככה יש לי מספיק זמן וזמנים עם חברים על פי רוב לא אפשריים בערבי שישי כך שאולי חבר זה "פתרון" נעים וטוב... \

אציין שהייתי הרבה זמן לבדי וכן הייתי הרבה לבד בערבי שישי מדי פעם זה לא נורא בעיקר כשיש עומס בלימודים וכו' אז זמן לבד קצת , אבל כן יותר נעים שיש את הביחד
אבל חוששת שאולי אני שם בגלל "הגל" של הזוגיות...