עזרה.

שלום..שמי לירון והתחלתי טיפול פסיכאטרי בשל חרדה אבל הבעיה היא לא מוסברת אצלי,הגעתי למסקנה שיש קול טורדני אצלי שברגע שהוא לא קיים אני מרגיש נחת רוח.מהרגע שהגעתי למסקנה הזאת והצלחתי ליצור תחושת ביטחון שמבטלת את הקול הטורדני נהנתי מהרגעים האלה,אבל הבעיה שאני פשוט מתנהל לפי זה,ז"א זה מה שיושב לי בראש ואז כל דבר קטן מערער את זה,והשאלה היא עם המצב הרגיל צריך להיות שאני יגיע למסקנה כזאת ופשוט יתנהל רגיל ולא יחיה לפי זה..כי זה בעיה אצלי.
אני פונה לטיפול פסיכולוגי ואני בהמתנה,אבל עד אז מה אפשר לעשות עם תופעה כזאת?כי אני מגיע למצב שאני באמת מרגיש תחושת ביטחון בפני הקול הטורדני שבי שאני נותן לו לעשות לי בדיקות טורדניות כל הזמן,ושכל דבר קטן מעורר אצלי חרדה בפני זה שיש לי בעיה,אבל זה מעין אובססיה כזאת שברגע שאני מגיע למסקנה אני מתנהל לפיה ולדעתי המצב הרגיל הוא להגיע למסקנה אבל שהיא לא תיתקע בראש.
אני בן אדם שעד לפני שלושה חודשים היה רגיל לגמרי,נושאי חשיבה רגילים,יציאות עם חברים,התנהלות חיים רגילה בבית,ונרקם אצלי איזה צורך לעשות תהליך שינוי עם עצמי לטפל בחרדה חברתית שחששתי אליה,הירשמות לפורום חרדה חברתית,להתחיל להשים את זה במקום הראשון ופעם אחת ממש לצאת ליציאה עם חברים ולהתייחס לזה כאל משימה וככל שפיתחתי את ההרגל הזה אז שמתי לב ליותר ויותר דברים וכל דבר הפריע לי,שבתאכלס כנראה שעד לפני השלושה חודשים האלה לא הייתי מתעצבן עם הייתי מתנהג כדימוי עצמי נמוך,
דימוי עצמי - כשהייתי שם בעבודה כבר בימים הראושנים הציק לי שכשאני מדבר עם לקוח,והוא מסתכל עליי במבט לא שמח ומאושר.
ותמיד אמרתי לעצמי שזה לא קשור אליי ולעשות עבודה עצמית על זה שאני לא צריך להיעלב או לשנות את הרגש שלי מכזה דבר ולא ליצור דימוי עצמי נמוך ולהתנהג לפי ההבעת פנים.
ופשוט במקום בן אדם רגיל שנתקל בכזאת סיטאוציה,אני הפכתי את זה לעוד דבר מהעבודה עצמית וככה זה היה,ואפילו הדברים האלה היו קורים פעם אחת עם אחים שלי והאנשים כי קרובים אליי,ופעם אחת הייתי יכול להתנהג בטבעיות ואפילו לא רק עם הקרובים אליי אלה גם עם לקוחות.
ואני תמיד שאפתי למצב הזה ,אבל משהו לא ברור היה קורה שפתאום הייתי שם לב לדברים כמו דימוי עצמי נמוך..
בעבר הייתה לי בעיה רגשית שהתחושה שלי הייתה משתנה עם חברים שלי באיזה נקודה,ואז זה היה יוצר אצלי כמו חרדה חברתית קטנה כזאת,תחושה שיותר מסתכלים אליי ושאני יותר חסר ביטחון,אבל זה לא הפריע לי והייתי פשוט מטפל בזה בדרך שלי ומדבר עד שחוזר אליי הביטחון.והכל התחרבש לי בשלושה חודשים האלה.
רציתי לדעת מה אתן אומרות על התופעה הראשונה שציינתי עם ההגעת מסקנה אבל לא לשחרר אותה ולהגיד-אוקיי הגעתי למסקנה ,אני עכשיו ממשיך להתנהג כרגיל..כי זה חסר אצלי.