ביטחון עצמי נמוך מאוד

קודם כל תחייך! אתה צעיר !
יש המון דברים שיכולים לעזור לך. צריך להפריד בין הצד המנטלי לצד הפיזי.

בצד המנטלי זה מה שעובר לך בראש במהלך היום ובכל מיני סיטואציות. למשל, הקטע הזה שאתה מפחד לנסוע במונית לבד. למה? יש לזה סיבה הגיונית? לא!

יש לי רשימה ארוכה של דברים שיכולים לעזור לך - סרטים, ספרים, הרצאות. אבל לפני הכל- אתה צריך לרצות את זה יותר מהכל. לשפר את עצמך הפנימי.
אתה תצליח להשתפר רק אם ממש ממש תרצה את זה. לפני שתלך לישון תדמיין את עצמך ווינר בהכל. אל תחשוב שלילי. תחשוב מה אתה כן יכול להיות. איך אתה רואה את עצמך במצב האידיאלי.

זה הצד המנטלי על קצה המזלג. הצד הפיזי מבחינתי הוא המראה החיצוני- איך שהסביבה רואה אותך ואיך אתה מושפע מזה.
בן אדם שמתאמן ונראה חטוב- הסביבה תראה אותו כמי שאכפת לו מעצמו. שמעריך את עצמו. אני לא אומר שזה חובה- יש כאלה שמנים\ רזים שיש להם ביטחון- אבל זה יכול מאד לעזור. בכלל, מסגרת אימונים יכולה לשפר המון את איכות החיים.להכיר אנשים חדשים (בחדר כושר, בחוגים למינהם).
דבר נוסף- בזמן ספורט מפרישים כל מיני חומרים מהמוח שגורמים לשינויים בהתנהגות. בטח שמת לב שאחרי פעילות כל האדרנלין שמוזרם בגוף ואדנרופינים מופרשים- גורמים להרגשה של כיף.

דוגמה קטנה שאני ממש רוצה שתראה - סוזן בויל. מי שזילזלו בה וגלגלו לה עיניים אחרי שהיא אמרה שהיא בת 47 ( ולא נראית הכי טוב בעולם ) חייכה והראית לכולם מה זה ומי היא באמת.


ניסיתי לתת לך רקע מאד כללי על מה שאתה צריך להתחיל ממנו. זאת דרך ארוכה שאין לה סוף. אבל יש מה לעשות- והרבה. אז קדימה.!

שלום לך בחור חסוי.
אני קוראת את הודעתך שגם כאן אתה מסתתר וחשה איך החרדה משתקת את חייך במשך שנים כה רבות. אני מקווה שאתה מודע לכך שאתה סובל מחרדה, אולי אף חרדה חברתית, וכל ילדותך וזהותך התגבשה בצל החרדה. במקביל גם הדימוי העצמי שלך עוצב על ברכי החרדה.
אני מאוד מקווה שאתה מטופל בהווה ובעבר, יש היום דרכים רבות להקל על חרדה. הטיפול המייטבי הינו טיפול תרופתי מרגיע ושיחות טיפוליות המשלבות את הגישה הקוגנטיבית התנהגותית (cbt). כמו כן, יש קבוצות למבוגרים העוסקות בחרדה חברתית אותן אתה יכול לחפש ברשת.
אתה בתחילת חייך הבוגרים, כלוא בתוך הבית, ובתוך עצמך. זה לא חייב להמשך כך. הצעד הראשון הינו לטפל בעצמך ולא להיות לבד עם החרדה הזאת. נראה לי שסבלת מספיק והגיע הזמן לשלם פחות מחיר עבור החרדה. פנה לטיפול באופן מיידי.

וואו, ההתנהגות שתיארת היא ממש התיאור שלי כשאני הייתי בגילך.
היום אני בן 28, עדיין בחור קצת שקט.. אבל השתניתי הרבה
אז אתה יכול להיות אופטימי - המצב הזה ישתנה. אתה לא תשאר ביישן כמו היום, עד כמה שזה קשה לך להאמין
אני גם בגילך לא האמנתי שאפסיק להיות ביישן וגם חשבתי שלעולם לא תהיה לי חברה. אבל זה עובר!

לא יודע אם זה כזה דבר חיובי שהחברים שלך ביישנים כמוך, כמובן שזה עוזר שאתם מבינים אחד את השני (גם אני נוטה יותר לפתח אמפטיה ולהתחבר עם אנשים יותר מופנמים)
אבל יהיה טוב אם גם תתחבר לאנשים שונים. תוכל לעשות זאת דרך עיסוק בתחומי עניין דומים (כמו כושר, יציאה למועדונים/הופעות ביחד)
אתה יכול להכיר גם דרך האינטרנט, דרך פורומים (כמה מהחברים הכי טוובים שלי הכרתי דרך פורום של סגנון מוזיקה מסוים שאני אוהב וככה יצאנו ביחד למסיבות)
אתה אומר שאתה יושב מול המחשב כל היום, אז אני מאמין שיש לך הרבה תחומי עניין מפותחים שאין להרבה אנשים.

תהיה חזק, ותרשה לעצמך לטעות בדרך.. קח את התקופה הזו כתקופת למידה. תקרא ספרים בנושא הטיפול בביישנות.. תעבוד על עצמך.
אני עשיתי את זה ללא טיפול וזה היה קשה..ועדיין יש לי קצת שאריות מההתנהגות הביישנית שלי. כמו צמרמורת שאני מקבל לפעמים כשאנשים מסוימים מסתכלים לי בעיניים.
אז אולי לך על טיפול פסיכולוגי אם אתה רואה שאתה לא מסוגל לבד
שיהיה הרבה בהצלחה.
ושוב, אל תדאג - זה עובר.