הפרעה?

אני סובלת מחרדות ובעיות לא פשוטות, לדברי המטפלת (טיפלה בי שנה וחודשיים, הטיפול הסתיים לפני בערך 4 חודשים) זוהי חרדה חברתית. לדעתי, נכון מאוד אבל קצת יותר מזה.
אכן אין לי חברות/ים כלל וכלל (פשוטו כמשמעו), למעט אולי אחת (סרט פעם בכמה חודשים וסמס קצרצר בשבוע זה נקרא חברה? אם לא, אז נעגל את כמות החברות שלי ל 0, כי זה הקשר שלי עימה...), אני מפחדת ליצור קשר עם אנשים, מפחדת להביע דעה, לא יוזמת כלום, תמיד בורחת מסיטואציות חברתיות, מנותקת מהעולם, מכונסת בתוך עצמי, פה ושם, במקומות שיש לי קצת יותר ביטחון ו"ותק", כמו לגודמא עבודה, בה אני כבר שנה שלישית, ומעריכים אותי, זה נותן קצת ביטחון ואני יותר פתוחה, אבל עדיין - תמיד ב"היכון" ותמיד מתנהלת לפי החרדה. הביטחון העצמי - אינו קיים, הוא הרבה יתר נמוך מ"בריצפה". בבית די בסדר, המקום היחיד הבטוח **יחסית**. למה יחסית? בבית הזה עברתי שנים רבות של התעללות מינית בילדות. הדמות שפגעה בי - חיה בבית הזה. אז בטוח לגמרי הוא לא, אבל ביחס לעולם המאיים הזה, הוא כן. או נכון יותר החדר שלי...
מה שהכי קשה, ואותו לא סיפרתי לאף אדם בעולם, שאני מנהלת כביכול חיים ביני לבין עצמי. חיים "נורמלים" ו "רגילים" שלי אין אותם (בדמיון, אבל ממש מדברת אותם. כאילו אני חיה אותם לגמרי, מדברת כמובן את כל הדמויות שהמצאתי לאותו דמון). אני מכירה את "החיים הטובים" מחלק מהסובבים אותי ובעיקר מסרטים, מתה לחיות חיים כאלו ויודעת שלא יקרה לי, לכן אני פשוט חיה אותם בדמיון. אני מדברת לעצמי, כמעט תמיד כנשואה ואמא לילדים (החלום הכי גדול שלי, ילדים...)לפעמים מדמיינת את עצמי היכן שאני כיום - עבודה או לימודים - אבל כדמות עם ביטחון וללא חרדות. לעיתים רבות אני מדמיינת את עצמי חולה, מסכנה, אומללה, כזאת שצריכה שירחמו עליה. הרחמים נותנים לי לרגיש בטוחה יותר, כאילו אם מרחמים עליי אז גם בין היתר מוותרים לי, ובעצם לא צריך להסביר מן הסתם למה... אני ממש "חיה את הדמיון" - הדמיונות שלי הם חלק גדול מאוד מהחייים שלי. אני בורחת אליהן כשאני במצב קשה ולא מצליח להתמודד, בדמיון טוב לי. אבל זה כבר ממש נראה לי כהפרעה לא פשוטה, כי אני בסופו של דבר מוצאת את עצמי עודה את זה בכל רגע שאני לבד. ממש כל רגע. אני לא חיה את החיים שלי כביכול, אלא של הדמיון. שם הכל יותר יפה.. יותר קל... מצליח...
אני בוכה המון, ובלי סיבה ממשית, סתם כי בא לי לבכות פתאום...
אני מאמינה שיש איזה שם להפרעה שלי, זה ברור לי, רק אין לי מושג במה מדובר.
אשמח אם הבנתן ממה שיכולתי לפרט כאן על הכתב, קצת לעזור לי להבין מה קורה לי...
אני כבת 22.
תודה.