מה קורה לי???

שלום אחת.
אני אחלק את התשובה לשניים.. מה קורה לך בשיגרה? אז את רוצה שייקרה משהו נוראי שתוכלי להיות עסוקה בו, לדאוג, לכאוב, להיות מחוברת לטלויזיה. אני מניחה שהשיגרה היא סתמית, החרדות האישיות שלך צפות בייתר עוצמה כי אין מה שיימלא את החלק הזה החרד ואז את נאלצת להיות מול עצמך ומול החוויה האישית שלך. שקורה משהו נוראי, הוא כמו מסית את הפוקוס מהחרדות הפנימיות שלך ואת מתעסקת בחרדות המגיעות מבחוץ. לעיתים החרדות אז הן משותפות לא רק לך, לעיתים אפילו חרדות לאומיות, אז את אינך לבד עם חרדותייך, יש לך עם מי לחלוק את חרדותייך וייתכן ואת חשה פחות חריגה כמו "צרת רבים חצי נחמה". אולם, וזה החלק השני של התשובה, שמשהו כזה קורה, העובדה כי את אדם חרדתי גורמת לך להיות מאוד חרדה ומודאגת ממה שקורה. כך את נעה בין הצורך הראשון עליו דיברתי וכשזה קורה, זה מוביל אותך להעצמת הקושי שלך.
אני חושבת שבמידה מסויימת את מתארת מצב טבעי שקורה לא רק לך. כאשר יש חרדה שאינה פרטית יש מעין "אחוות חרדות" ואז יש תחושה של ביחד וגם של עניין מסויים. אולם רוב האנשים אינם רוצים שמשהו רע ייקרה אך כמהים לתחושת האחווה הזאת.
טוב שאת מטופלת בחרדותייך ובמצבי הרוח המשתנים שלך שהם כנראה הסיבה שהמצב הטבעי אותו תיארתי מתרחש אצלך בייתר עצמה. את אינך מתחרפנת וכמובן שאם את חשה שהמצב בלתי נסבל עבורך והתנודתיות הזאת מקשה על חייך בצורה מוגזמת, כדאי שתשתפי את המטפל שלך ותעבדי את החוויה בטיפול.