למה אני מרגיש שאני לא בסדר?

שלום,
מה שכתבת מאפיין מאד אנשים שעברו התעללות בילדותם. מצד אחד קיימת תחושה איומה של זעם ועלבון, תחושה כאילו שההורה בגד בך והשתמש בך לצרכיו. ומצד שני קיימים רגשי אשמה על הכעס והרצון להתרחק. הרגשות האלה הם מאד טבעיים, אבל עדיין זה מאד קשה להרגיש רגשות כאלה עצמתיים כלפי אביך, מי שלכאורה אתה אמור לאהוב ולהוקיר. זה שאתה מרשה לעצמך להרגיש את הרגשות האלה ולבטא אותם בכנות זה לא דבר רע, ההפך, זה עשוי לעזור לך בהמשך בעיבוד של החוויות הקשות שחווית. ֿ

היי
אני חייבת לשתף אותך במקרה שלי
אבי לא בקשר , או יותר נכון לא היה בקשר עם סבי שנים לפחות 30 בגלל מקרים דומים
הוא התחתן ויש לו ילדים, כשנולדתי בדרך כזו או אחרת סבי יצר קשר עם אמי ורצה להיות בקשר איתנו, אבי שכאמור לא היה בקשר עם אביו בכלל, הסכים אבל אמר לאביו שלא יעז לעשות לנו משהו רע, ואם כן הלך עליו.
סבי שהפך לסב בגיל 60, היה אומנם אדפ קשה, אבל מעולם לא עשה שום דבר רע לאחיי ולי, והרווחנו מהיותו של האדם בחיינו, אדם משכיל, אינטלגנט וחכם, אני סבורה שההתנהגות של סבא לנכדיו היא אחרת.
לדעתי אם אתה לא רוצה להיות בקשר עם אביך זו החלטה שלך, ואם גם ילדיך לא יהיו גם החלטה שלך, אם כי אני חושבת שזה לגזול מהם סבא שיכול להיות נפלא, אבל אל לך לעצור את החיים שלך בגלל זה. תתחתן ותביא ילדים.