פחד

שלום לך
נשמע שאת מוצפת ברגשות מאד לא פשוטים, לגבי בנך ולגבי אימהותך. נשמע שמאד לא קל לך להפרד מבנך ושאת מאד חרדה לו. את מעדיפה להשאר אתו בבית ובלבד שלא לחוות חרדה, שהיא כנראה בלתי נסבלת עבורך. אני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי במרפאה קהילתית, שהוא על פי רוב טיפול ללא תשלום. יש לקוות שהטיפול יוכל לסייע לך להכיל ולשאת את החרדה שלך כאם, מה שאולי יאפשר לך גם לשחרר את בנך יותר בקלות.
בהצלחה
ענת דינור

ראשית מודה לך על ההיענות המהירה. היה לי כל כך חשוב לשמוע דעה בעניין כי כבר הרגשתי לא נורמלית.....
הבוקר שוחחתי עם הגננת וביקשתי להביא את הילד בראשון למרות שיש להם מסיבת חנוכה באותו היום ואולי זה דווקא בשבילי ובשבילו חוויה של משהו שמח בתוך הגן. אמנם הוא יישאר רק עד 11 כי אחר הצהריים המסיבה, אך ראיתי לנכון להתחיל בקטנה .

דבר נוסף שעליו אני רציתי לשאול הוא: האם זה דבר נורמלי פחדים מהחורף? אני דואגת לרגע שיילך לגן בחורף הגשום והקר, אצלי בכלל קונוטציות של גשם ורעמים וברקים מכניס אותי לחרדות ופחדים. אני כבר מעכשיו יודעת לעצמי שאם אצטרך לקחת ילד לגן בגלל גשם פשוט לא אקח ויישאר בבית עד אפריל שיפסיק הגשם. אני מרגישה עוף מוזר שמגונן על האפרוחים שלו שמגיע החורף ומכניסה אותם לצמר גפן שלא יחלו או יידבקו חלילה.
מה אפשר לעשות עם דיכאון החורף המתקרב? זה מכניס אותי כבר לחרדות.
זה משהו שקיים וקורה אצל נשים אחרות או שרק אני כזאת עוף מוזר??

תודה.