עצוב לי...

שלום איריס...
אני קוראת את הודעתך ומרגישה את העצב בו את שרוייה. את שלבי האבל והאובדן אותם את עוברת. שימי לב שהפצע עוד טרי לגמרי. אני לא שמעתי על כך שלוקח חצי מהזמן של הקשר להתמודד עם פרידה, וטוב שכך, יש תקופה מסויימת של אבל שהיא טבעית וחשובה ואת בהחלט נמצאת בתוכה, לאחר מכן, האבל הופך פאתולוגי... בוודאי אם נמשך שנתיים וחצי. לעניננו. הפרידה והאבל על היחסים שתמו נושאים בחובם תחושות רבות של כאב, געגוע, כעס ייאוש וכד. את כולם הבעת בהודעתך ואת כולם את חווה כעת בעצמה. את מודעת לכך שהזמן מרפא, עושה חשבון נפש הן על התנהגותך בתוך הקשר, מבקרת את עצמך אך גם אני שומעת כי יש בך חלק שתוהה, אולי אלוהים כיוון את דרכייך, אולי זה לא מתאים, ואולי את היית מי שאת בתוך הקשר והבחור הזה, כמה נפלא שלא היה, לא יכל לקבל את כל החבילה שהיא את. הגיל, כמובן, גם נושף בעורפך אך כולי תיקווה שגם יודע לומר לך, איריס, זאת את, עם הטוב ועם הרע, עם הרך ועם הקשה...וכנראה שאת החבילה הזו בשלמותה הבחור הזה, מקסים ונהדר ככל שיהיה לא הצליח "לאכול". וכנראה שאם יחסיכם היו ממשיכים, את היית נאלצת להביא את עצמך בחלקיות לתוך הקשר הזה, מה שהיה יוצר לאורך זמן תסכול והחמצה.
כן. היו צימרים, היו ימים יפים, אך היה גם את חוסר היכולת שלו להתעמת איתך, לעמוד מולך, וכנראה היו עוד חלקים בך שלא זכו למענה.
את צודקת שאת אומרת שבגיל כזה כבר יותר יודעים מה רוצים מזוגיות ואני חושבת שהדבר נובע מהבנה פנימית של מי שאת ומה את באופן ספציפי צריכה מזוגיות.
איריס, אני מציעה לך ללכת לטיפול, לעבד את האבל מהבחור ולאחר מכן לבחון עם עצמך בהתייחס למי את, מה את מחפשת. מאחלת לך אהבה שלמה.

המון תודה על תשובתך, מעריכה את ההשקעה בתשובה !
את יודעת, רציתי לומר משהו בעניין "פסיכולוגים", הייתי בעבר בטיפול, הרגשתי שזה עשה לי רע, שכל פעם לפני הפגישה אני צריכה לאלץ את עצמי כדי לגרור את עצמי לשעה הזו שלא בהכרח עשתה לי טוב, והרבה פעמים אני יודעת שזו גם כימיה בין פסיכולוג למטופל, כי אם הפסיכולוג קצת אנטיפט ממש לא יעזור מה תביא איתך לטיפול, אתה תרגיש חרא !!! את יודעת מה אני באמת חושבת ? שאף פסיכולוג לא יכול באמת לעזור, כי אף אחד לא יכול להכנס לתוך נפשו של האדם האחר "הסובל" וכל פסיכולוג יש לו את האישיות שלו, והדעות שלו שנובעות בעצם מאישיותו ועל מה שהוא בעצמו גדל, אם היו לפסיכולוגים תשובות חד משמעיות, כגון במקרה כזה צריך להיות, א, ב, ג אולי זה היה מדרבן ללכת ולקבל תשובות, אבל מכיוון שלכל פסיכולוג יש את נפשו שלו וגישותיו שלו זה עלול לא להוביל אותך בהכרח לתשובה ולדרך שצריכה להיות נכונה לך.
אחרי שחוויתי קצת פסיכולוגים (אם כי מודה שלא הייתי תקופות ארוכות, כי מהר מאוד הבנתי את הרעיון) המסקנה שלי היא שנראה לי שרק הלב באמת יודע מה נכון לו, ומי שיש לו קצת אינטיליגנציה , אינטואיציה ורגש, אולי יכול לעזור לעצמו, ושלא תביני לא נכון אני חלילה, חלילה לא מזלזלת במקצוע שלכם, ממש לא, אני חושבת שיש אנשים שפסיכולוג בהחלט עושה להם סדר בחיים ופותח להם ערוצי מחשבה אחרים ואני לא שוללת אולי שבעתיד לא אלך אף פעם, אך אני כן מתייעצת בפורום של פסיכולוגיה כי כן מסקרן אותי מה חושבים, את יודעת שלגבי המקרה שלי שפרסמתי בכמ פורומים של פסיכולוגיה (אני לא יודעת אם קראת אותו בהודעה הקודמת בעניין הבחור) היו דעות שונות לגמרי מכמה פסיכולוגים ומדובר על אותו מקרה ?, אז מה תגידי על זה ??? אז לומר לך את האמת ? הבנתי שאין אמת אחת בדרכי ההחלטות שבחיים, וממש לא מעודד אותי לשים 400 ש"ח על שעה :) , אני מאמינה בתחושות הלב הרבה פעמים שהם אלו שמכוונות את הדרך לפחות בנושא של זוגיות....... אולי אני טועה והרבה יחשבו שאני טועה, אבל אני חושבת שזו המסקנה שאני הגעתי אליה.
תודה לך שוב, ואשמח אם תגיבי גם להודעתי זו ואשמח לחשוב מה את אומרת בקשר לזה מתוך ראייה של פסיכולוג,בתקווה שתגובתי שלא תעצבן אותך :), יום מקסים, איריס