משבר גיל 18.

שלום,שמי לירון.מיזה חודשיים שאני נמצא במשבר.אין חשק למחשב,אין חשק לעשייה,אין חשק לכלום.
מילד שלא היה חסר לו כלום,מתאמן,עובד,פעיל חברתית,יוצא,הפכתי לבן אדם דיכאוני שהספקתי לקבל 2 הבחנות פסיכאטריות של OCD+חוסר שקט פנימי(חרדה).
הכדורים שאני מקבל לא מוגדרים כעוזרים במיווחד,כי היה לי עד לפני כמה ימים שבוע שלם שאני רק פעיל ולא מתקרב למיטה ביום ועם שקט פנימי ובלי התסמינים של OCD,ואחרי זה התחלתי עוד פעםם להיכנס לזה בהדרגה.
המצב לא טוב בכלל,אני נמצא בחוסר סדר של המחשבות,לא מוצא נחמה בשום מקום אפילו במיטה לא,מרגיש שאני מתפקד בצורה כפייתית מהמחשבות,חסר שקט פנימי.
זה התחיל מהרבה תלונות במישור הפסיכולוגי מצידי,שאלוהים יודע למה המצב החברתי והרגשי שלי הידרדר כל הזמן ואני הפכתי למתלונן ומחפש וחרד.
עם החברים יצאתי פעמיים בחודשיים האלה וגם שם הייתי קפוא וחסר חשק.
אני מנהל עם עצמי מאבק לא לעשות "אקטים טורדניים" למניהם כשאני עם אנשים וכשאני לא מרגיש טוב.
כשאני מרגיש טוב יש לי חשק ושקט פנימי לשחק במחשב ,אני משחק במשחקי רשת וככה אני מנהל אינטרקציה עם אנשים ומדבר,אבל אני אף פעם לא מצליח לשמור על זה ואני שואל את עצמי עם הפתרון הוא לדחוף את עצמי כל הזמן קדימה,
להתחיל להירשם לחדר כושר להתקשר בכוח לחברים,לא לוותר לעצמי.
הייתי שמח להחבנה,וד"א הייתי אצל פסיכולוגית והרושם הוא ממש רע,פעמיים הייתי והיא רק אמרה לי שאני במשבר וסירבה לתת הבחנה ,וגם עם היא הבינה את הבעיה שלי לא הרגשתי שהיא באמת מכילה את המחשבות והרגשות שלי.
ובעברי הייתי טיפול פסיכולוגי (וכאן אני מדבר על תחילת ההידרדרות)במצבי הרגשי והחברתי,שבהם אובחנתי ע"י דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית נמוכה.
מה אתן מציעות?בתודה מראש