מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בעיות עם הבן שלי בגיל 23ref23/12/2012
שלום אני בן 57 יש לי ילד בן 23 שעבר תאונה דרכים בגיל 10, ולא שירת בצבא עקב המצב שלו.
אני גידלתי אותו לבד בלי אמא - האמא נטשה כשהוא היה בגיל 8
הבן לא מתייחס אלי, אין הערכה כלפי
אני צריך להעיר אותו בבוקר לעבודה - לפעמים מתקשר עשרות פעמים כדי להעיר אותו
אני מכין לו אוכל, אני מכבס לו, מנקה לו את החדר
הוא מאוד מופנם, סגור בחדרו, הוא יכול לישון שעות ואפילו ימים
אני מרגיש שנמאס לי מאוד
אומנם אני בן 57, איך אינני יודע איך לנהוג
אבקש את עזרתכם
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיות עם הבן שלי בגיל 23 - תגובה
ענבל מילר היללי24/12/2012שלום לך,
עברת חיים לא פשוטים בהקשר המשפחתי. לגדל ילד לבד זו משימה סבוכה ומורכבת, על אחת כמה וכמה שהיו ועדיין יש התמודדויות לא קלות עם בנך.
אפשר להבין את התסכול שאתה מרגיש. נשמע שאתה אב מעורב ואכפתי, שלא מוותר בקלות, אבל מרגיש כפיות טובה בצד השני. כמעט בלתי נמנע לחוש שהיעדר התגובה בצד של בנך היא נגדך. ויחד עם זאת, אולי עליך לקחת בחשבון שלבנך יש קשיים משלו. אולי הוא לא ממש מתנגד לך אלא מנסה להתמודד עם החיים, וזו לא תמיד משימה קלה עבורו. אני מיחה שלגדול ללא אם מגיל 8, לעבור תאונת דרכים, זה בטח גבה את המחירים שלו והשפיע על האישיות שלו.
אולי עליך להתיר את הרסן קצת, לתת לו להתמודד, ובכך אולי גם לתת לעצמך קצת חופש, מהדאגה והתסכול התמידיים. נסה להמליץ לו לפנות לטיפול פסיכולוגי רגשי, אולי זה יוכל לסייע.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים רגישים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

