רגשות אשם- הורות

ערב טוב,
אני אמא לשלושה ילדים מקסימים עם מרווחים של כחמש שנים בין כל לידה. אני אמא מאד נוכחת..מעניקה המון חום ואהבה, רגישה לילדיי ונמצאת איתם בקשר רציף. לפני מס שנים אף עזבתי את מקום עבודתי התובעני הקודם ועברתי לעבוד מהבית כחלק מהרצון לשהות במחיצתם יותר. ולשאלתי..עולים בי כל הזמן רגשות אשם בנוגע לטעויות שעשיתי עם בני בכורי..כואב לי כל פעם כשאני רואה איך אני עם ילדיי השניים הרבה יותר נינוחה, זמינה, חמה..ואיך איתו כשהיה קטן הייתי כל כך לחוצה, מרוב לחץ כמעט ולא נהניתי מגידולו בשנתיים הראשונות..אני נזכרת בכל מיני קטעים קטנים וליבי נצבט. כמובן שמעולם לא נהגתי כלפיו באלימות חלילה אבל הייתי חסרת ניסיון חסרת הערכה לדבר הנפלא שבו זכיתי. היום כשהוא כבן 13 והוא כמובן בבת עיני, מרגיז אותי שאני לא מצליחה להשתחרר מאיך שהייתי כשהיה קטן יותר. היום הוא ילד מקסים אהוב על הסביבה ובכל זאת אני מאשימה את עצמי שהוא לא מספיק עם בטחון עצמי בגלל הדרך שגידלתי אותו..שהוא רגיש מדי בגלל חוסר הסבלנות שהיה לי וכו'. מיותר לציין כי אני מטורפת עליו!!! ורק רוצה בטובתו..ורוצה כל כך ללמוד לסלוח לעצמי על העבר כי שום דבר לא נעשה מרוע..אלא מחוסר בשלות וחוסר ניסיון.., איך אפשר להשתחרר מרגשות האשם האלו..??,
בבברכה, אלה