אמא

היי,
אני אמא לילד בן 5 ומרגע הפיכתי לאמא סף ההגנה כלפיו עלה מהשניה הראשונה.
אם זה רעש שפחדתי שיפגע באוזנו, ועד שמישהו נוגע בו במעלית ומחזיק שלא יגע בכל הלחצנים. אני מגינה כשאני בציבור אבל בבית מחנכת אותו כי 50% לפחות מהבעיה היא בו. יוצא שאני כבר לא בקשר עם המשפחה הקרובה כי צועקים, כועסים עליו ולא נעימים לי המפגשים איתם בנוסף הוא ילד עם בעיות קשב. גם בגן יש אינסןף בעיות שאני מתקשרת לגננת כל שני וחמישי כי סיפר שהיה בעונש ומנעו ממנו אוכל או כל מיני דברים אחרים שכבר עושים לי רע עד כדי חוסר תפקוד בעבודה וחוסר רצון בכלל לעבוד כי כשאני עובדת אני מתנתקת ואז יש לי חרדות של מסכן מה הוא עובר.
אני מבקשת דרך להתמודד עם הסביבה, הכעס, צעקות לפעמים מגע של לתפוס את ידו עושה לי עצבים וישר אני יכולה לריב ולהתעצבן ולהתרחק מסיטואציות שונות כדי לא להגיע אליהן אבל בסוף הן לא מאחרות לבוא ותוקפות גם עם זרים שצועקים "לא ילד" ואז הוא בוכה".
מרגישה שהתגובות מהסביבה לא פוגעות בו כמו שעושות לי בלאגן ולוקח מלא זמן עד שהן עוברות.
בבית אני די מאפשרת הכל כי אין לי כל כך כח למלחמות, כלומר הוא די עצמאי כמובן בהשגחה, מה גם שאני חושבת שזה טוב לביטחון שכן לעומת בני גילו הוא מפותח שיכלית.