בעיה חמורה

את מתארת תמונה בהחלט קשה. סך הכל את בת 26, ממש ילדה, החיים עוד לפנייך.... וכבר הספקת לעבור כל כך הרבה - התעללות, בגידות, חוסר תשומת לב ועוד ועוד. אין ספק שכרגע נשמע שמשבר הפרידה בהחלט קשה ויש לעכל ולעבד אותו, אך מהצד אני רואה המון צדדים חיוביים לפרידה הבלתי נמנעת הזו. הרי בגללו את נמצאת כל כך בתחתית , נמוך מזה אין, מכאן את יכולה לקחת את כל הלקחים שלמדת ולצמוח. ללמד את הילד שלך כיצד אמא שלו חזקה ומתמודדת.
הקשיים הכלכליים הם מציאות שצריך להתמודד איתה אבל את לא לבד שכן על שניכם לשלם את החובות ביחד ואת זה אתם צריכים לעשות בין אם אתם נשואים או גרושים.
בנוגע לילד, תמנעי את כמה שאת רק יכולה מלהכניס ולערב אותו ביחסים המתוחים שביניכם, הוא לא אשם ואין סיבה שהוא יחוש כך. אל תפלי לבור הזה ותבקשי עזרה בגישור - מהרווחה, אולי באינטרט יש שירותי גישור שיאפשרו לכם הסדרי משמורת.

היום את אולי לא רואה את זה אבל העזיבה שלו את הבית זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לך משום שאת לא עשית את זה עד היום על אף שהוא נתן לך המון סיבות.
זאת ההזדמנות השנייה שאת מקבלת אני מאחלת ומקווה בשבילך שתנצלי אותה בחוכמה תוך שאת רואה את טובתך ואת טובת בנך.
בהצלחה

בעיקרון, אני נגד כל אלימות שהיא, מילולית כמו גם פיזית !!!,
אם הוא נוקט באלימות, תקחי את הרגליים ותעברי לגור עם ההורים וטובה שעה אחת קודם.

לא הייתי פוסל לפנות לייעוץ על מנת להציל את הנישואים,
השאלה אם יש עם מי לדבר,
אם לא, קחי את הרגליים ותעזבי כמה שיותר מוקדם.
בקשר לכל השאר, אל תחשבי יותר מידיי צעדים קדימה,
קודם תדאגי לשלומך ושלום ילדך. עם הזמן יפתרו גם יתר הבעיות.
אל תהססי להוציא גם צו הרחקה נגד בעלך, אם אין ברירה...

כדאי לך לפנות לקבל עזרה. את יכולה לפנות ללשכה לשירותים חברתיים במקום מגורייך, או לתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי. השעה כבר מאוחרת ואני פרושת בשלב זה, אבל אפשר להמשיך לדבר מחר או במהלך החג.
תחזיקי מעמד