מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בעיות עם אמאחסוי21/07/2013
הי , יש לי המון בעיות עם אמא . אני בת 17 עוד מעט .. ויש לי איזשהו מחסום כלפיה , אני לא מצליחה להראות לה אהבה ולהיפתח אליה , בכללי אני לא בן אדם פתוח שמספר דברים על עצמו אבל איתה זה כבר קיצוני באמת ! היא אמא טובה אבל גם יש לה המון דברים שאני לא מצליחה להתמודד איתם. אני לא מצליחה להתמודד עם הדרך שהיא מתנהגת כשהיא עצבנית , כשהיא מתעצבנת על שטויות היא הופכת את זה לסיפור הרבה יותר גדול ממה שזה וצועקת ומתעצבנת ומדברת לא יפה! היא יכולה לזרוק מילים שיכולים לפגוע ולהרים את הקול לטונים מוגזמים , וכמובן שאני עונה לה ואז אנינו יוצרות ריב , ואחרי זה היא עושה כאילו לא קרה כלום! שאני לא יכולה להתעלם מההתנהגות שלה .. בנוסף לכל זה , יש לנו בית נורא גדול , יש לי חדר גדול בקומה משלי שלא קשורה כמעט חבית ובכל פעם שאני רוצה להזמין חברים יש לה משהו אחר להגיד .. פרוצוף אחר לתת והערה מעצבנת אחרת לזרוק כל פעם מחדש !! זה דברים שחשבתי שרק אני מרגישה אבל כשסיפרתי את זה לאח שלי הוא עשה פרצוף שהוא מבין על מה אני מדברת, היום ביקשתי ממנה להזמין אלי מחר חברות , והיא התחילה להתעצבן ולתת תירוץ אחר ולומר לי שזה לא פייר שאני מודיעה לה בדקה התישעים בגלל שהיא טסה ביום חמישי ואין לה מנקה מחר ועוד תירוצים!אבל שאני יעשה מה שאני רוצה! הפעם כבר לא יכלתי לשתוק והערתי לה על זה שתמיד היא נותת הרגשה מעצבנת כשאני רוצה להזמין אלי ושאף פעם היא לא אמרה לי כן עם חיוך , היא לא הייתה מוכנה לקבל את זה ופשוט אמרה לי שהיא לא מוכנה שאני יארח מחר.. כלכך התעצבנתי ! ואני פשוט רוצה להודיע להם שבגיל 18 אני רוצה לגור לבד... אבל אני פוחדת כי היא תיקח את זה יותר מידי אישית .. אני פשוט לא מסתדרת איתה , ויש לי הרגשה יותר טובה כשהבית ריק ואני לבד ! נמאס לישהיא ךא סומכת עליי כי כמות הפעמים שהיו אצלי אנשים והיא בכלל לא שמה לב כי סידרתי אחרי זה !!! איך אני יכולה לבקש ממנה דבר כזה? במיוחד כשאף פעם לא לוקחים אותי ברצינות ואני כבר רואה את החיוך שיעלה על הפנים של אבא שלי ואת ההערות זילזול שהם יתנו לי ויורידו לי את הבטחון בשאלות של :ואיך תסתדרי ? את באמת חושבת שתצליחי להסתדר בבית לבד? תראי איך החדר שלך נראה אז בית? וואי אנחנו לא רוצים לחשוב מה ילך לך שם!! איך אפשר לדבר איתם על זה שיקחו אותי ברצינות ? נמאס לי כבר
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיות עם אמא - תגובה
אירית כהן25/07/2013שלום לך,
הפורום כאן אינו 'טיפולי', אנסה לומר דברים אחדים שיכולים להועיל למתבגרות ואימהות-למתבגרות באופן כללי. אולי דברי יתנו לך פרספקטיבה נוספת שתעזור לך קצת להתנהל הלאה.
מתבגרים והוריהם, אלו שתי קבוצות כשלכל קבוצה מערכת-ערכים ונורמות שונות. ובגלל השוני הזה, כשהם חיים יחד תחת קורת-גג אחת יש לפעמים 'פיצוצים'. [לדוגמא, את אומרת שאת מסדרת את הבית אחרי שאת מארחת, ואני מאמינה לך, אבל אביך טוען ש'תראי אית החדר שלך', כלומר המושגים שלך שונים מאלו של הורייך בענייני סדר. את יכולה בפעם הבאה כשאביך יאמר לך את זה לומר לו בחיוך "מה אתה רוצה? זה חדר טיפוסי של מתבגרת.."].
קחי בחשבון שאת עוברת בשנים אלו שינויים אדירים - שמבלבלים אותך! זה מבלבל לא פחות את הורייך שלפעמים באמת לא יודעים איך לנהוג איתך, לא יודעים במה את כבר 'גדולה' ובמה עדיין לא לגמרי.
קחי בחשבון גם שחלק מההתרגזויות של אימך והדיבור הלא-נעים שלה אינם קשורים אלייך כלל ואינם נובעים ממך, יש לה 'עניינים משלה' , כמו שלפעמים גם את 'מוציאה' עליה דברים שלא בדיוק קשורים אליה, עצבנות שאולי התחילה ממקום אחר.
אימך כנראה מבינה זאת, ולכן אחרי המריבות היא נוטה להתנהג כאילו לא קרה כלום.
אולי אם תחשבי על כך תיעלבי ממנה פחות.
קחי בחשבון שעכשיו אנחנו בחופש הגדול - היציאה מהמסגרת הקבועה - כולם, גם התיכוניסטים וגם הוריהם הרבה יותר עצבנים, עוד מעט ייגמר החופש ותהיה חזרה לשיגרה והאווירה קצת תירגע מאליה.
ומעבר לכל זה - ייתכן שכמה שיחות עם יועצת או פסיכולוגית בביה"ס יעזרו..
אני מאחלת לך חופשת קיץ נעימה,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים חברותיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

