מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מוותאורית29/07/2013
שלום רב,
אני אם חד הורית בת 39 אמא ל2. בהם פעוט.
בשנתיים האחרונות חיה סביב המוות. לא קרה איזה שהוא טרגדיה בבית...למרות שהוריי חלו בסרטן בשנים אלה...אך זה היה מרחף תמיד מעליי.
אני תמיד חיה סביב זה שאני מתה....רואה עצמי מתה גם בעירנות גם בשינה. תמיד קוברת עצמי חיה וצועקת שיוציאו אותי כי אני חיה והם כאילו ןלא רואים שאני חיה...
זה משתק אותי טוטאלית. אני מרגישה כאילו למה צריך להשקיע בצורה, בשיער, בטאיפולי שיניים. הכל מת בסוף. מתי שהוא....
הפחדים על המוות והדרך של המוות....ההליכה האחרונה לקבר...זריקת הגופה כאילו היא חפץ.....הפחד מלא לראות יותר את ילדיי לידי...הכל משתק אותי נורא.
לפני 3 שנים נפטרה לי קרובה שהייתי קשורה אליה מאוד היתה בת 40 ונעלמה בשנייה.
נראה לי שמאז הפחדים נכנסו בי כי הייתי בהלווייה שלה וראיתי הכל, עברתי טראומה קשה לראות את כל זה ומאז אני "מת מהלך" ממש כך.
אנא עזרתכם. תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מוות - תגובה
אירית כהן30/07/2013שלום אורית
למרות שלדברייך 'לא הייתה טרגדיה בבית' אני מתרשמת שקרו דברים קשים - הורייך חלו, חברה קרובה נפטרה בפתאומיות ועדיין לא עיכלת ולא עיבדת את מותה. בנוסף יש עלייך כאם חד-הורית אחריות רבה, והאחריות הזו 'הוכפלה' לאחרונה.
כל זה יוצר הרבה עומס ולחץ על המערכת הנפשית שלך, לא מפתיע שהתגובה שלך היא דיכאון וחרדות.
חשוב שתקבלי עזרה מקצועית, ובהקדם. עזרה כזו איננו יכולים להעניק בפורום שאינו במקום טיפול.
הרשי לי להזכיר לך שיש לך אחריות כלפי שני ילדייך, מה גם שאת אם חד-הורית. עלייך לפנות ולקבל עזרה מקצועית לא רק עבור שמחת החיים שלך אלא גם מתוך אחריותך כאם. את כדברייך 'מת מהלך' - קשה מאוד במצב זה לתפקד כאם, ואת עלולה להעביר לילדייך את פחדייך במקום להעניק להם שמחת חיים וחוסן נפשי.
הכתובת שלך היא פסיכולוג קליני. אם באופן פרטי, או דרך הקופה שלך. לחילופין במח' הרווחה של העיריה יש בדרך כלל מחלקה טיפולית. את יכולה גם להתייעץ עם רופא משפחה שלך ולבקש ממנו כתובת [אך אל תסתפקי בתרופות, אם הרופא יציע כאלו, חשוב שתדברי על הדברים עם גורם טיפולי מוסמך בתחום בריאות הנפש].
הרגישי בטוב,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם היפוכונדרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

