שאלה בבקשה

שבת שלום מוטי.
אין לי ספר שקובע מה 'נורמאלי', וגם לא הייתי עושה ניתוח רגשי של אדם על סמך התנהגות אחת, או רואה בהתנהגות אחת בסיס לקבוע שיש 'בעייה'.

אשר לעצם ההרגל של בת-זוגך: הרקע יכול להיות פיזיולוגי [אולי מערכת העיכול פועלת אצלה טוב יותר כך], 'הרגל' זה עשוי להיות חלק מתקשורת בין אישית עקיפה ["אני דווקא אעשה משהו שאתה נורא רגיש אליו.."] , או לבטא צורך במקום פרטי שבו בן הזוג לא יבקר אותה וינתח את אפיקיה הרגשיים, במיוחד בשבת כשאנשים נאלצים להיות יחד ואי אפשר לברוח לעבודה, יש זוגות שזה קשה להם [אגב, אתה לא יכול לדעת מה היא כן/לא עושה כשהיא שותה שם את הקפה שלה].
יש וודאי אפשרויות נוספות למשמעות של התנהגות זו אצל בת זוגך, כמו לסיבות שזה כל-כך מעצבן אותך. הבה נזכור שאנו מתחילים את חיינו בלי אותה הפרדה בין 'אכילה' לבין 'יציאות' - תינוקות יונקים ומחרבנים באותה סביבה. במהלך גדילתנו אנשים שונים מקבלים חינוך שונה בכל הנוגע להפרדה בין שתי הפונקציות, חלקנו יוצאים 'כפייתיים' בעניין, חלקנו לא..

כיוון שמדובר בהתנהגות שמעכירה דרך קבע את בוקר-השבת שלכם כדאי לשקול פנייה לייעוץ זוגי למס' פגישות.

כל טוב,
.

תודה על תגובתך, כמה דברים: ראשית אנו בסהכ שנה וחצי יחד ואפילו לא גרים רשמית יחד, להרגל הזה אין קשר אלי, זה משהו שהיה הרבה לפניי, וזה לא קורה בהכרח בשבתות, זה קורה כמעט כל יום, הרגל של שנים, מן הסתם. ונכון שהיא אומרת שזה מקל את ה'יציאה' אצלה. אינני מביע ולא הבעתי ביקורת כלפיה בנוגע לעניין כך שהיא איננה יודעת שזנ מטריד אותי. כך שזה ממש לא מכוון נגדי. יש משהו בהרגל הזה שמטריד אותי ברמת, איך אומר, המבנה הרגשי הפנימי, או המבנה ההתפתחותי. משהו בזה נראה לי לא נכון ברמת ההתפתחות התקינה של אדם, ואת מוזמנת לתקן אותי אם אני טועה. זה מדאיג אותי.

מוטי,
לא ניתן במסגרת הפורום להתייחס לשאלתך מעבר לדברים שכתבתי לעיל, אנא עיין בהם שוב.
ייתכן שהעיסוק ב'הרגל המגונה' הוא רק קצה קצהו של קרחון, לאו דווקא מבחינת מצבה הנפשי של בת-הזוג אלא גם מבחינת חשדנות וחששות שלך ביחס לקשר הזוגי.
אני ממליצה מאוד שתביא את מה שמטריד אותך להתייעצות פרטנית או זוגית אצל פסיכולוג.

כל טוב,